השבוע נחשף איום גדול על תושבי הערים הגדולות בישראל. האיום גדול עד כדי כך שגם מתקפת טילים מאיראן הישר למרכזי אותן ערים, לא תתקרב לכמות ההרוגים, שהוא גורם מידי שנה. למרות החומרה של הנתונים שנחשפו, לפרסום הזה לא היו יחסי ציבור, ראש הממשלה לא כינס מסיבות עיתונאים תיאטרלית ב-8 בערב, הקבינט לא התכנס לישיבת חירום, וערוצי התקשורת לא עצרו את השידורים כדי לדווח עליו.
את הנתונים האלה לא חשפו אנשי מוסד שנמצאים בעורף האויב. מי שחשף אותם היה דווקא ארגון הבריאות העולמי, שקבע שזיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות. לפי הדוח יש רק שלוש מדינות בOECD שמצבן גרוע משלנו בתחום הזה. לא מדובר בעוד נתון לא סימפטי מהסוג של "נחיה עם זה" מהסיבה הפשוטה שקשה לחיות עם זה. זיהום אויר גורם למותם של 2200 אזרחים בטרם עת בכל שנה. 1400 מהם בגלל אותו זהום אויר, שנושא חלקיקים בעלי קוטר של 2.5 מיקרומטר ופחות, שנבדקו בארגון. המקורות לזיהום הם התחבורה, פליטות מזהמים של התעשיה ואבק. לשם הפורפורציה בשנה שעבר נרצחו כ-17 אזרחים מפעולות עוינות של ערבים ישראלים, פלסטינים, חמאסניקים, חזבאלונים ואיראנים ביחד – פחות מאחוז מהנפטרים מאויר מזוהם.
למרות הנתונים הקשים אין לאויר הנקי לובי בכנסת. התקנת מסננים על ארובות עשן ומעבר לאנרגיה ירוקה לא מביאים מספיק רייטיניג בתקשורת ולא מסה של מצביעים לפוליטיקאים. המאמץ הכרוך בטיפול במפגעים דורש מרה"מ להתעמת מול הגופים הכי חזקים במשק, מבלי שיקבל על כך תמורה שתצדיק את הריקושטים שיחטוף. רה"מ נראה מרשים הרבה יותר כשהוא מסיר את הבד מעל לקלסרים שנלקחו ממחסן נטוש באיראן, מאשר קלסרים שנלקחו מארכיון מאובק במשרד להגנת הסביבה. העימות מול איראן מציב אותו בעמדה הרבה יותר מרשימה מול הציבור מאשר עימות מול בעלי מפעלים. הטילים שהאיראנים מציגים בתהלוכות צבאיות מגבירים את אפקט הפחד הרבה יותר מעשן היוצא מאגזוזי המכוניות, וכשאפקט הפחד עולה כולם מתקבצים מפוחדים תחת כנפי המנהיג הכריזמטי ש"בא להצילם". הסקרים בהתאם.
אנחנו חוששים מאיראן יותר מגז רעיל ואויר מזוהם שהורג 2200 מאתנו בכל שנה – מדובר בנזק שספק אם אפילו פגיעה ישירה של מאות טילים תוכל להתקרב אליו. מצבנו למעשה דומה לדחפור שבא להרוס לנו את הבית בזמן שכולנו מסתתרים בחדר בגלל דבורה שעומדת לחדור לסלון.
ואם לא די בכל זה, גם אם אתרע מזלכם ונפגעתם כתוצאה מהזיהום, תצטרכו לפגוש רופא מומחה. הבעיה שכאן תאלצו להמתין המון זמן עד שהרופא יסכים לקבל אתכם בקופת חולים. כמה הרבה? בין מספר שבועות למספר חודשים,שזה פי 2 יותר ממה שהמתנתם לפני 8 שנים. בעבור רופאים מומחים מסוימים, משך הזמן אפילו שילש את עצמו. גם הנתונים האלה פורסמו בשבוע האחרון על ידי משרד הבריאות שלנו, אבל מה לעשות, גם בדו"ח הזה איראן לא מופיעה, אז אפשר לדלג.
רק התקשורת יכולה להעלות את כל נושא זיהום האוויר והשמירה על איכות הסביבה והטבע בראש סדר היום, יש לדווח על הסקרים הללו באופן יומיומי ולהשמיע קול והזהרה כל יום, רק כך אולי מי שאחראי על ניהול המדינה יתחילו להזיז דברים במטרה לשמור על איכות הסביבה ויפה שעה אחת קודם