כריס יוז הוא יזם אמריקאי ואחד מחמשת מקימי הרשת החברתית “פייסבוק”, בה גם שימש כדובר בעבר. בעבר סייע גם בבחירת נשיא ארה”ב והכניס כמעט חצי מיליארד דולר לכיסו. יוז, בן 34, מקדיש כעת את זמנו לרפורמה במיסוי עשירים כמוהו. הוא מציע שהממשל האמריקאי יעניק הכנסה מובטחת של 500 דולר בחודש לכל עובד אמריקאי המשתכר פחות מ -50 אלף דולר בשנה, בעלות כוללת של 290 מיליארד דולר בשנה. יוז מציין שהסכום הזה שווה למחצית מתקציב הביטחון של ארה”ב אבל לדבריו יש להלחם באי-השוויון שמערער את האומה לא פחות ממלחמות.
בראיון לרשת בלומברג, יוז מספר שעבד קשה במשך שלוש שנים אבל התגמול הכספי לדבריו היה לגמרי לא פרופורציונלי ביחס לעבודה שהשקיע בה. “המקרה שלי עשוי להיות אחד הקיצוניים יותר. אבל להרבה אנשים יש מזל גדול בגלל האופן שבו הכלכלה שלנו מובנית. הם עובדים קשה ויש להם מזל גדול. לעומת זאת המנקה עובד קשה כדי לנקות את המשרד שלהם בסוף היום אבל בגלל האופן של מבנה הכלכלה, המנקים לא זכו להעלאה כבר 40 שנה”.
יוז טוען שהאי-שוויון בהכנסות הוא אחד האתגרים הגדולים של זמננו וכי יש לנו חובה מוסרית לחסל את העוני ולהשיב את ההזדמנות למעמד הביניים. לדבריו כשאנחנו מדברים על אי-שוויון והמשק בכלל – אנחנו עושים זאת תחת ההנחה שיש בעיות מבניות שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר מולן. בפועל, אנחנו יצרנו את חוקי הדרך שבה הכלכלה פועלת עכשיו. יוז מביא את הצעת חוק המס בשנה שעברה כדוגמה אחת להעצמתה של כלכלת החלחול, שלא פועלת למען המעמד הבינוני והעניים, אבל עובדת טוב מאוד עבור האחוז העליון והתאגידים. לדברי יוז בחירתו של טראמפ היתה קריאת השכמה לאנשים משמאל ולימין, שרעיונות מטורפים יכולים להשתלב מהר מאוד בתוך המיינסטרים. “יש תחושה שדברים משתנים מהר יותר ממה שאנשים מבינים” – מסביר יוז.
יוז מספר כי קיימים חששות מפני תהליך האוטומציה של משרות והשפעותיו על שוק העבודה. בהתחשב שהוצאות הצרכנים הוא הקטר הגדול ביותר של הצמיחה הכלכלית בארצות הברית, ושהכנסות משק הבית החציוני לא זז בצורה משמעותית בתוך 40 שנים, זה יכול להסתיים רע. “זה הדבר שמפחיד אותי – הרעיון שהעוני תמיד עומד להתקיים. הלוואי שיותר אנשים יאמרו, ‘לא. למעשה, אנחנו יכולים לחסל את העוני’. זה לא אומר שכולם יהיו מחר מיליארדרים, אבל אנחנו יכולים להבטיח שאף אמריקני לא יחיה בעוני. מה שחסר לנו הוא הרצון הפוליטי. אבל אני מקווה שהרצון הזה יגדל” – מספר יוז.
כל עוד לא תעלה על סדר היום האפשרות שבה בנקים מרכזיים יוכלו ליצר כסף ולחלק אותו לציבור, כפי שהם כבר עושים היום אבל מעבירים אותם לחברות פיננסיות, ימשיך כנראה הדיון הנצחי סביב השאלה למהו מקור הכסף שישמש לתכנית חלוקת כסף לאזרחים. על פי יוז כדי לשלם הכנסה מובטחת של 500 $ עבור עובדים המשתכרים פחות מ 50,000 $ בשנה, יש להטיל 50 אחוז מס הכנסה על הכנסות ורווחי הון עבור האמריקאים שמרוויחים יותר מ-250,000 $. על פי ההערכות ניתן יהיה לגייס כך כ- 3 טריליון דולר בעשור. “ישנן דרכים רבות לשלם עבור הבטחת הכנסה. עם זאת, אני חושב שהמשאבים יכולים וצריכים לבוא מן האנשים שהכי נהנו מהמבנה של המשק. היו לנו שיעורי מס של 50 אחוזים במשך כמה עשורים לאחר [מלחמת העולם השנייה]. באותה תקופה, היו לנו שיא בצמיחה כלכלית ושגשוג רחב” – מסכם יוז.
הדיון על קומוניזם/סוציאליזם/קפיטליזם הוא כלל לא רלוונטי במקרה של המיסוי.
בוא ניקח את שיעור מס ההכנסה באמריקה (לא מדינה קומוניסטית) במאה השנים האחרונות:
מ-1918 עד 1981 שיעור מס ההכנסה (ברמת ההכנסה הגבוהה ביותר) היה מעל 70%. למעט בין השנים 1925-1932 (המשבר הכלכלי הגדול)
השיא היה בין השנים 1944-1946 והוא עמד על 94%.
בין השנים 1951-1964 – שיעור מס ההכנסה עמד על 91-92%
בין השנים 1925-1932 שיעור המס ירד עד ל-24% ויש האומרים כי הוא היה חלק מן הסיבות לפרוץ המשבר הגדול ב-1929.
הרעיון של כריס יוז, ראוי לדיון רציני. ההסטוריה האמריקנית מלמדת ששיעור מיסוי גבוה לא מביאה סוציאליזם או קומוניזם.
הכלכלה האמריקנית התפתחה יפה מאד אחרי מלחמת העולם השניה למרות המיסוי הגבוה.
אתה משמיט מספר עובדות חשובות.
אומנם שיעור המס הגבוה ביותר ב1918 היה 77%, אבל מדובר ב*מדרגת* מס. זה לא שלקחו 77% מכל ההכנסה, לקחו 77% מהכנסה מעל מליון דולר.
– כמו אז, גם היום, העשירים שילמו מס רק בתאוריה. רואה חשבון ו״חברת ארנק״ הם פרקטיקות לא רק של עשירים. זו הסיבה שאם תנסה לעלות מס חברות כנראה שיתנקשו בך, אבל מס הכנסה? שיהיה 2000 אחוז מי שמשלם אותו הם מעמד הביינים הנמוך
– ארהב שיגשגה בסיום מלחמת העולם השנייה כי היה ברשותה את רוב הזהב העולמי. בנוסף, היא היתה אחת המדינות הבודדות של הוחרבה עי המלחמה. שום קשר לרמת מס שולי שאף אחד לא משלם בפועל
זה תמים להסתכל באינטרנט ולראות שהמס הגבוה ביותר היה x% ולהסיק מכך שהעשירים שלמו שיעור מס זה.
ככה לא עובדת פוליטיקה.
העשירים שכרו לוביסט שדאג שהמחוקקים יתפרו להם exception , מי שהושפע היו אותם אנשים שניסו להכנס למועדון העשירים בעזרת עבודה קשה וכשרון (פחחחח ….).
מי אמר אי שיוויון ולא קיבל?
– איין ראנד תכעס.
– האגו יכעס.
– שחרורון יכעס, אך יחלק הכנסה בסיסית חינם לילדיו בני 18 ופחות.
לא יעלה בדעתו שמדובר בכשל פיננסי, כלכלי, מוסרי , שמנוגד לדעתו המפורסמת ברבים.
החזקים שורדים ובלא כפייה, זאת משנתו. פשוט וקל ליישום, מפשט את החיים ומבטל עוולות רבות ויוצר חדשות.
אבל המצפון, המצפון, האם תוכל לשרוד עם מצפונך לנוכח סבלם, גסיסתם, מותם, של הבלתי שורדים?
–
קדמה טכנולוגית ניתן לייצג באמצעות ספינת חלל שמספקת את צרכי כל אנשיה. ספינה כזו מספקת הכנסה בסיסית חינם לכל בלא להתחשב בסוג ובאופי עבודתם של אנשיה, סוגה וחשיבותה, וגישה בשווה
לכל משאביה.
קדמה טכנולוגית מאפשרת לכל אדם תנאי קיום בסיסיים (בכפוף להגבלת ילודה) ולא משנה עיסוקו, ובעתיד קיום ברמה גבוהה.
על מנת ליישם קדמה צריך להשתחרר מהאגו.
שחרור מהאגו מספק את התשתית הממשית לרווחה חברתית אמיתית, לתפיסה שהמציאות היא אחת ביסודה, ושכישורים ויכולת נולדים בחברה על מנת לשרת אותה.
חברה נדיבה שנקייה מצרות עין ותחרותיות היא החברה המאושרת.
אפשר לחלק את העושר לכל מבלי לפגוע בהתעשרות של יחידים, אבל התעשרות מוגזמת איננה באה בחשבון.
רדיפה אחר העושר היא בערות. בערות מובנה חוסר מודעותו של האדם למהות עצמו.
להיבטים של שחרור מהאגו ניתן לצפות כאן:
Eckhart Tolle: THE WISDOM AND POWER OF SURRENDER!
h-t-t-p-s://w-w-w.youtube.com/watch?v=r1HgEtmgju4
״האם תוכל לשרוד עם מצפונך לנוכח סבלם, גסיסתם, מותם, של הבלתי שורדים?״
בודאי שלא אוכל. בגלל זה אני מתנגד לתפיסת העולם הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית – סוציליזם – על מימושיה השונים: סוציאליזם גלובלי/קומוניזם (מעל 100 מליון גופות), סוציאליזם לאומי/נאציזם/פאשיזם (כ20 מליון גופות)
תפיסות עולם רצחניות שהתכסו במלל מניפולטיבי מוליך שולל אינן ראייה להצדקת דבר, אינן בבואה לתפיסות חדשות על שיתוף משאבים חברתי.
שלילתן לא תשמש להצדקת תפיסות אחרות כתפיסתך שמתעלמת מהזולת באופן שיביא עליו את חורבנו.
–
הקפיטליזם הדורסני שאחראי לחימוש העולם בנשקים קטלניים, למלחמות בין עמים, לניצול ולמחסור במזון וסחורות, לתנאי מחייה קטלניים,
להרג מיליוני בני אדם באופן ישיר ועקיף ממלחמות, ממחסור ומחלות של זיהום הסביבה, בוודאי שאיננו שונה מאותן תפיסות עולם רצחניות, הוא אחד מהן.
אין שום דבר חדש במתכנן מרכזי שמחלק מחדש את המשאבים באופן כפוי
אין שום דבר חדש באנשים שמתפתים לקבל את זה כי מבטיחים להם free shit
מה שחדש זה האריזה והשיוק
כשמקבץ של אנשים מחזיקים באותה תפיסת עולם, תוכל לכנותם מתכנן מרכזי בלא כפייה.
העיקר הוא העדר כפייה.
ראה לדוגמה את הקיבוצים. הקיבוצים נפלו בגלל תחרותיות וצרות עין(אגו) ולא בגלל תפיסת עולם.
הכנסה בסיסית היא רעיון חדש.
קדמה טכנולוגית היא בסיס חדש.
חלוקת אוצרות הטבע בשווה לכל היא בסיס חדש.
הפיכת התעשייה והייצור לצורה של ספינת חלל אוטומטית היא בסיס חדש.
כל אלה ונוספים מראים שחלוקת משאבים ניתנת ליישום ללא כפייה.
אוצרות הטבע שייכים לכל בני האדם.
הברזל, הנפט, הזהב..לאף אחד(מבחינת שוויון זכויות) אין זכות קניין פרטית בלעדית עליהן.
מי שמנכס לעצמו את אוצרות הטבע בשם אמתלה כלשהי(חיפוש וגילוי) מגובה בכוח פיסי הוא הכפייתי כאן.
אפשר לחלק את אוצרות הטבע בשווה לכל בני האדם באופן עקיף, למשל למסות כל יצרן ע”פ שיעור חומרי הגלם שבמוצריו שאותם ירכוש במחירי עלות ההפקה בלבד.
לדוגמה, מוכר מוצר עשוי מברזל, ישלם מס על רווחיו ביחס לאחוז הברזל במוצר.
יותר פשוט לחלק את הרווחים ממכירת אוצרות הטבע בשווה ישירות לכל התושבים.
free shit-זאת ההבטחה להתעשרות שאיננה מוגבלת בדבר , שרואה בחלשים מכשול שיש לסלקו.
ללא כפייה זה אומר ללא איום לשימוש באלימות. לא משנה כמה אנשים מעורבים. ברגע שאתה מכוון אקדח לראשו של אדם וגונב אצ כספו – זו כפייה
יש מתכננים מרכזיים ללא כפייה שדואגים לחלשים, קוראים להם עמותות ואירגוני צדקה והם דבר נפלא
בנוסף, הכנסה בסיסית הוא רעיון כושל ועתיק יומין. האם שמעת על האימפריה הרומית ועל ״לחם ושעשועים״? האם אתה מכיר את האופן בו הם מימנו את זה ?
האריזה חדשה, הuseful idiots מתחלפים, אבל תמצית הרעיון לא השתנתה כבר אלפי שנים ותמיד הביאה לחורבן
האם אתה מכוון אקדח לראש בנך כשאתה נותן לו הכנסה בסיסית?
(סליחה על הקיצוניות שהכרחית להבהרת הנושא)
ניתן לחלוק משאבים ללא אקדח.
לצורך הכרזת בעלות על משאב טבעי ללא הסכמה חברתית המעוגנת בהגיון ברור מאליו, יש צורך באקדח.
קדמה טכנולוגית נועדה לשרת הכנסה בסיסית. התנגדותך איננה נובעת משיקולים מעשיים אלא מתפיסת עולם ששוללת את רווחת הכלל כערך מרכזי.
מי שאיננו מעונין בחברה מסוימת שחי בה יכול לפרוש ממנה ולעבור לארץ אחרת. אם אתה מתגורר בקיבוץ, אתה יכול לפרוש מהקיבוץ.
להשאר בקיבוץ ולכפות דעתך, זאת איננה זכותך.
אם בנך יכריז בעלות על המים בדירתך, כיצד תנהג? ובכן זה מה שעושה קפיטליזם חזירי.
כשאתה משתמש במושג באופן רחב ונטול הבחנות אתה יוצר סתירות. כך עם “ללא כפייה”.
מותר להשתלט על המים כי זה נעשה ללא כפייה, אך שימוש בכוח נגד השתלטן הוא כפייה לתפיסתך.
האם תבין ששיתוף משאבים חברתי איננו כפייה, אלא ההפך המתנגד שרואה בכל הגבלה כפייה הוא זה שכופה עצמו על משאבים, נכסים, סחורות ובני אדם.
לסופו של עינין האם תשתמש בכוח כנגד בנך?
“האם אתה מכוון אקדח לראש בנך כשאתה נותן לו הכנסה בסיסית?”
לא. אגב, היית אמור לשאול ״האם בנך מכוון אקדח לראשך״. וגם אז התשובה הייתה לא
זה בדיוק ההבדל. אני בחרתי להביא את ילדי לעולם, ואני נושא באחריות המלאה לגביהם. כולל לספק להם את כל צרכיהם. אף אחד לא כפה עלי להביא ילדים. אני בחרתי לעשות זאת ולכן אני נושא באחריות למעשיהם (לפחות עד שהם מבוגרים)
״ניתן לחלוק משאבים ללא אקדח.״
בוודאי. קוראים לזה שוק חופשי
״לצורך הכרזת בעלות על משאב טבעי ללא הסכמה חברתית המעוגנת בהגיון ברור מאליו, יש צורך באקדח.״
המשפט הזה מלא בניפנופי ידיים והוא די חסר משמעות. עושה רושם שאתה לא מבין את ההבדל בין ״זכות״ ל״סחורה״. הנה כמה דוגמאות שעשויות לעזור לך
* איסוף מי גשם – ״זכות״
* קבלת מים שמישהו אחר אסף, ניקה, בנה צינורות והוביל עד הברז שלך – ״סחורה״
* בניית באר באמצע שום מקום, על אדמה שלא שייכת לאף אחד – ״זכות״
* קבלת מים מהבאר באמצע ת״א – אותה באר שלפני 5000 שנה מישהו בנה באמצע שום מקום (ועברה במספר רב של עסקאות מכירה או, לצערנו, שוד) – ״סחורה״
״קדמה טכנולוגית נועדה לשרת הכנסה בסיסית.״
למה?
״ התנגדותך איננה נובעת משיקולים מעשיים אלא מתפיסת עולם ששוללת את רווחת הכלל כערך מרכזי.״
ad hominem ולכן בולשיט טהור
״מי שאיננו מעונין בחברה מסוימת שחי בה יכול לפרוש ממנה ולעבור לארץ אחרת״
מי שמתגורר על רכוש פרטי של מישהו, יכול ללכת למקום אחר – כן. אם אתה מתגורר בדירה של מישהו אחר, ואינו נשמע לתנאים של הבעלים אתה בסכנת גירוש. רכוש לא מגיע מהשמיים, אנשים בדר״כ עובדים קשה בשבילו
אם מישהו יפרוץ אלי הביתה וינסה להשתלט לי על הברז יש סיכוי טוב שהוא יצא החוצה בשקית גופות. הבן שלי בן 4. אם הוא יכריז בעלות על הברז אני אצחק, אלטף אותו ואנצל את ההזדמנות ללמד אותו חוקי רכוש. יש לי אחריות כלפי הבן שלי (כי אני בחרתי להביא אותו לעולם והוא בן 4)
״האם תבין ששיתוף משאבים חברתי איננו כפייה״
כאמור, אתה לא מבין את ההבדל בין ״זכות״ ל״סחורה״. הוספת המילה ״חברתי״ אחרי רכוש ששיך למישהו, ואותו מישהו השקיע מזמנו ודמו ליצר את הרכוש, לא נותן לך זכות על הרכוש.
כמו כן, נראה שאתה לא מבין את הפרוש של המילה ״כפייה״
״כפייה״ היא הפעלה כח כדי לגרום לך לעשות משהו
״כפייה״ היא לא מצב בו אין לך את כל האפשרויות שאתה חושב שמגיעות לך
דוגמא:
* תן לי 50% מהמשכורת החופשית שלך או שנפעיל נגדך אלימות קשה – כפייה
* אני רוצה לנוע ממקום למקום בטיסה או בטלפורט אבל אין לי כסף למסוק פרטי וטכנולוגית הטלפורט עוד לא הוצאה – לא כפייה
“אגב, היית אמור לשאול ״האם בנך מכוון אקדח לראשך״”
צודק – הגבת לפני שהספקתי לתקן.
הכוונה היתה להדגים שמתן הכנסה בסיסית איננו מותנה בהכרח באיום אקדח.
השבת ב”אחריות על ילדך” – לא רלוונטי.
הכרזת בעלות כוללת גם זכות וגם סחורה.
אדם יכול להכריז על בעלות מתוקף עצמו בלבד. השאלה היא האם הכרזתו תהיה מקובלת על אחרים.
הוא יכול לחפור באר ולהכריז בעלות גם על הבאר וגם על המים. על הבאר אין מחלוקת. על עלות ההפקה אין מחלוקת.
על המים יש מחלוקת. האם המים(הסחורה) שייכת לו ולו בלבד?
בלא הסכמה חברתית המבוססת על הזכות המובנת מאליה שלכל בני האדם זכות שווה על משאבי כדור הארץ, הכרזת בעלות על משאבי טבע ומימושה תיתקל בהתנגדות.
“״קדמה טכנולוגית נועדה לשרת הכנסה בסיסית.״ למה?”
על מנת לאפשר לכל בני האדם תנאים שווים לאושר. ביסוד התפיסה הזאת קיים הרצון להיטיב שאיננו מותנה בדבר, כאחד היסודות העיקריים של הקיום החברתי ומהות האדם.
אתה יכול שלא להסכים.
“ad hominem ולכן בולשיט טהור”
אתה מתנגד באופן עקבי למושגים כגון רווחת הכלל, טובת העם, שקובעים שמטרת הייצור החברתי היא להיטיב עם הכל בשווה בלא תלות בעיסוקם או בעיסוק בכלל.
אז על מה התרעומת?
הדוגמה של הקיבוץ באה להראות שאם לאדם לא נוח במסגרת חברתית מסוימת הוא יכול לעבור לאחרת. כלומר מי שלא נראה לו שיתוף משאבים חברתי(קיבוץ למשל),
יוכל עבור למסגרת אחרת(עיר), ואין צורך בשכנוע וויכוח.
“הבן שלי בן 4. אם הוא יכריז בעלות על הברז אני אצחק, אלטף אותו ואנצל את ההזדמנות ללמד אותו חוקי רכוש.”
OKAY-אז אתה מבין שקפיטליזם הוא כמו ילד בן 4.
אגב – דובר על המים ולא על הברז.
“הוספת המילה ״חברתי״ אחרי רכוש ששיך למישהו, ואותו מישהו השקיע מזמנו ודמו ליצר את הרכוש, לא נותן לך זכות על הרכוש.”
נכון, אך אם אותו מישהו נתן את הסכמתו מראש, אין כל בעיה.
ישנם גורמים נוספים שיש להביא בחשבון:
– רכוש עשוי מחומרי גלם וכאמור אוצרות הטבע שייכים לכלל בני האדם בשווה.
– רכוש נוצר באמצעות עבודתם של בני אדם(הייצרן ועובדיו).
– הסכמה חברתית שקיום בחברה נועד לכך שהייצור ייטיב עם הכל בשווה ולא רק עם היצרן הפרטי.
כשמבינים ומקבלים את הנ”ל, אז מבינים שחלק מהייצור איננו שייך לייצרן ואין צורך לבקש את הסכמתו לעיקרון הזה.
לכן, בחברה המיוסדת על רווחת הכלל, לגיטימית השאלה כמה מהייצור שייך לעובדים ולכלל החברה? ההסכמה של בעל המפעל איננה הכרחית, הוא כבר נתן את הסכמתו מעצם היותו חבר באותה חברה.
“הכוונה היתה להדגים שמתן הכנסה בסיסית איננו מותנה בהכרח באיום אקדח.”
אז איך תממן אותה? אתה צריך לגנוב מהאזרחים באופן ישיר (מיסוי) או באופן עקיף (הדפסת כסף, חוב). בכל מקרה אתה צריך רובה.
אני מזמין אותך לדמיין איך הכנסה בסיסית ללא אלימות תראה: “החלטנו לתת 1000 שקל לכל אדם. אנא הפקידו 2000 שקל לחשבון הזה כדי לממן את התוכנית..”
בכל מקרה, יש לי אחריות על הילד שלי כי אני בחרתי באופן חופשי להביא אותו לעולם. לילד שלי אין אחריות עלי כי הוא לא בחר אותי לאבא. אין לו גם אחריות כלפי ה”חברה” כי הוא שוב, לא בחר ב”חברה”. כמו שאתה לא יכול לפסוע לבנק, לקחת הלוואה ולרשום את הבן שלך כחייב. אתה לא יכול לבחור להביא ילד, ולהחליט שהוא חייב לך משהו.
“לכל בני האדם זכות שווה על משאבי כדור הארץ”
שלילי חזק. למה כל בני האדם? למה לא חלק? למה רק בני האדם ולא גם ציפורים ושדים טזמנים?
אתה יכול להגיד שלזהב בבטן האדמה אין בעלים. לאדמה הבתולית אין בעלים.
אבל שמישהו מפיק את הזהב או חורש את האדמה, הוא הופך להיות בעלים של אותו “משאב” חסר בעלים. זה נובע מזכות האדם על גופו
“אתה מתנגד באופן עקבי למושגים כגון רווחת הכלל, טובת העם, שקובעים שמטרת הייצור החברתי היא להיטיב עם הכל בשווה בלא תלות בעיסוקם או בעיסוק בכלל.”
אני מתנגד לשימוש במילים כמו “רווחת הכלל” ו”טובת העם” כתרוץ להצדקת העברת משאבים מאנשים אליך או ככלי להשגת הון פוליטי. אני גם מתנגד לשימוש במונחים שאינם מוגדרים ומשמשים להרעלת בארות (כל מי שאינו בעל ביזת קבוצת אנשים וחלוקת השלל לקבוצה אחרת רוצה ב”רעת העם” ומתנגד “לרווחת הכלל”
רוצה שאקח אותך ברצינות? תגיד מה זה “רווחה” מה זה “כלל” מה זה “רווחת הכלל” ולמה דעתך בעניין קובעת. עד אז, זה סתם שילשול מילולי
“– רכוש עשוי מחומרי גלם וכאמור אוצרות הטבע שייכים לכלל בני האדם בשווה”
רכוש אכן עשוי מחומר גלם. אוצרות טבע לא שייכים לכלל בני האדם.
“רכוש נוצר באמצעות עבודתם של בני אדם(הייצרן ועובדיו).”
נכון. ו”עובדיו” בוחרים לעבוד אצל ה”יצרן” מרצונם החופשי
“הסכמה חברתית שקיום בחברה נועד לכך שהייצור ייטיב עם הכל בשווה ולא רק עם היצרן הפרטי.”
משפט חסר משמעות. “הסכמה חברתית” היא שלשול מילולי (מונח שאינו מוגדר שנועד להציג את המתנגדים לרעיון שבה אחריו כאנשים רעים). אני לא יודע מה זה “הסכמה חברתית”. האם זה משהו שכולם מסכימים לו? אם כן, אני לא מסכים לו. האם צריך רק 90% הסכמה? 51%?
כשם שאתה אחראי לילדך, כך החברה אחראית לבני האדם. כלומר כל פרט בחברה רואה עצמו אחראי לשלומו של כל פרט בחברה גם ללא קשר ישיר אליו.
זאת נקודת מוצא. על נקודות מוצא אין מתוכחים. אפשר לקבל או לדחות.
“אתה צריך לגנוב מהאזרחים באופן ישיר (מיסוי) או באופן עקיף (הדפסת כסף, חוב). בכל מקרה אתה צריך רובה.”
כשאנשים מתאגדים מרצונם החופשי על יסוד הסכם חברתי, אין צורך ברובה.
כשהמיסוי נעשה מרצון, אין צורך ברובה. (דוגמה, קיבוץ)
דמוקרטיה באמצעות משאלי עם היא דרך למיסוי ללא כפייה וללא רובה.
שמתנגד בכוח אפשר להראות לו את הדרך החוצה עם רובה או ללא רובה, עליו להבין לבדו שמקומו איננו באותה חברה.
“לכל בני האדם זכות שווה על משאבי כדור הארץ”
“שלילי חזק. למה כל בני האדם? למה לא חלק?”
מדוע זכות לחלק בלבד? מה תשובתך?
כיצד אתה כפרט תופס עצמך ביחס לכלל בני האדם? האם האגו שלך מעל כולם?
נקודת מוצא:
כולם שווים במהותם ובזכותם להתקיים.
מדובר במודעות. מודעות היא הכרה אמיתית. חוסר מודעות מטעה ומשלה. (מומלץ החומר של אקהארט טוליי)
אם אין הכל שווים, אז אין זכויות כלל, כי זכותו של כל אדם שוללת ומבטלת את זכותו של כל אדם.
זאת נקודת מוצא הכרחית. אי קבלתה מפריכה את עצמה.
“הוא הופך להיות בעלים של אותו “משאב”
תיקון – הוא הופך להיות בעלים על ההפקה של המשאב, אך לא על המשאב עצמו.
“רוצה שאקח אותך ברצינות…”
אתה לא רציני. המושגים האלה ידועים לך זמן רב והרבה מלפני הדיון הזה.
רווחה פרושה דאגה לשלומו של הפרט ולשפע(בהנחה שקיים) בנוסף לתנאי קיום בסיסיים.
כלל פרושו הכל, כולם, כל הפרטים בחברה.
“ולמה דעתך בעניין קובעת.”
מדוע דעתו של מישהו קובעת? לא בגלל היותו מישהו מסויים אלא בגלל שיש בה אמת שכולם יכולים לקבלה.
יתכן שלא לקבל דעה או בגלל שאין בה אמת, או בגלל אגואיזם מעוור, או בגלל חוסר בניסיון חיים, או בגלל שכל שאיננו מפותח, או בגלל כניעה לייצר ולשקר,
או בגלל רצון להרע, או בגלל שהיא שרירותית, או בגלל שסתם לא מתחשק לקבלה…
בקיצור אינני אחראי לקבלת דעותי אצל האחר. בידיו הבחירה לקבל או לדחות ע”פ כנותו, שיקול דעתו והבנתו. עליו לבחור.
קריטריון שמבטיח בחירה נכונה, אך איננו מספיק, הוא האגואיזם. כשיש אגואיזם, מובטח שברוב המקרים ההחלטה איננה נכונה.
ביסוד ההסכמה החברתית מתקיימות זכויות המובנות מאליהן ואמיתות ברורות שמבססות את תוקפה.
אחת מהן היא שקיימת אמת רוחנית אחת לכל בני האדם. זאת נקודת מוצא הכרחית שאם אינך מקבל אותה, אין מקום לדיון ולכל הסכמה שהיא.
אתה יכול לראות שהסכמה חברתית היא למעשה אמת שידועה לכולם.
ומי קובע את האמת?
לא קובעים את האמת. היא קיימת. היא נוכחת ונמצאת ונודעת מעצמה. לא מתוכחים על האמת. אין מתוכחים על “2=1+1”. כשמתוכחים, מישהו משקר או שהכל משקרים.
כשמתוכחים, מתוכחים האם לקבל את האמת או שלא. מתוכחים כשמישהו יודע את האמת ומסרב לקבלה.
למשל, מישהו מקים משרפה לפסולת בפתח ביתך. הוא יודע את האמת שאין לפגוע בזולת, אך מתווכח על זכותו.
כשמנסים להוליך שולל אז מתוכחים. יתכן גם שמישהו טועה, אך איננו מודע לטעותו.
איך תיתכן הסכמה חברתית כשמתוכחים?
לוקחים סיכון שקיימת טעות, אך לא קריטית, ומנסחים הסכם שעליו כולם חתומים ונושאים בתוצאות לטוב או לרע.
ביסוד כל ההסכמים הטובים קיימים אמת, יושר וכנות. קיים הגיון וקיים המוסר:
. לא תשקר.
. לא תשנא.
. לא תרדוף בצע.
. לא תנאף.
כלומר, התנקות מאגואיזם.
כשרואים שמסמך חברתי מתכחש לאמת, הגיון ומוסר, אז מובן שנועד להוליך שולל ולהכשל.
“ו”עובדיו” בוחרים לעבוד אצל ה”יצרן” מרצונם החופשי”
ומכאן רמז למשמעות מעשית של זכות שווה בחלוקת משאבים.
בחברה המבוססת על תודעת זכות שווה בחלוקת משאבים אין צורך לכפות על סרבן את החלוקה.
עובדיו, שבעלי תודעת אחריות חברתית יתפטרו מרצונם החופשי בלא שימצאו אחרים במקומם, וכך ילמד מבשרו שאין לו זכות מוחלטת על הייצור.
i.p
הנה נקודת הטעות שלך: אין כזה דבר חוזה חברתי.
אם יש, הראה לי אותו והראה איפה החתימה שלי עליו.
אחרת מה שאתה אומר זה שאני יכול לדרוש ממך מה שאני רוצה כל עוד אני טוען שזה חלק מה״חוזה החברתי״
יש לך זכות על עצמך ומכאן על רכושך. שאתה טוען לזכות על רכוש האחר אתה למעשה טוען לזכות על גוף האחר ומתנער מזכות האדם על גופו.
“הנה נקודת הטעות שלך: אין כזה דבר חוזה חברתי.”
היית אמור להבין שאינני מדבר על המצב הנוכחי בעולם אלא על מדינה עתידית שתכיר בנדיבות כערך חברתי..
דברתי על נקודות מוצא, אפשרויות שנובעות מקדמה טכנולוגית, תוכנית עתידית, הצלת השכבות החלשות ממחסור קטלני, תפיסה חברתית חדשה, אך לא על חברה שמיישמת אותה.
“שאתה טוען לזכות על רכוש האחר אתה למעשה טוען לזכות על גוף האחר ומתנער מזכות(התכוונת לאחריות?) האדם על גופו.”
אינני טוען זאת.
טענתי שיתכן שבני אדם יתאגדו מרצונם החופשי תוך שיתוף משאבים לצורך חלוקתם בשווה לכל.
מדובר על הסכמה מרצון חופשי שתכלול חתימה על חוזה חברתי.
מצויין. נראה שאנחנו מסכימים
אני מסכים שעוד כמה מאות שנים נמציא משהו כמו הרפליקטור של סטארטרק. ואז באמת אולי יהיו עמותות שיחלקו את המכשיר בחינם לאנשים. אין לזה שום קשר לכתבה וזה לא רלוונטי להיום
אני גם בעד התאגדות ולנטרית. רוצה לחלק הכנסה בסיסית לכולם? פתח חשבון בנק, גייס תרומות וחלק למי שאתה רוצה. אני אישית לא מעוניין לקחת חלק בזה (לא מהצד הנותן ולא מהצד המקבל), אבל זכותך לעשות מה שאתה רוצה כל עוד אתה לא מפעיל אלימות.