באיחור קל נחשפתי לעובדה שרה"מ נפגש עם בכיר בוולמארט והציע הקלות רגולטוריות בכדי לסייע לרשת להיכנס לישראל. הנה כמה דברים שכדאי לדעת על התאגיד:
בשלהי שנת 2013, השחקן אשטון קוצ'ר ורשת וולמארט החליפו מהלומות מתוקשרות בטוויטר. הסיבה: עובדי וולמארט אספו כסף כדי לסייע לעמיתיהם לרכוש מזון לארוחת חג, והרשת התגאתה ביוזמה. בציוץ הראשון תהה קוצ'ר מדוע הרשת, שרשמה באותה שנה רווח נקי של 17 מיליארד דולר, לא יכולה לשלם לעובדיה שכר גבוה יותר, שיאפשר להם להתקיים בכבוד וללא תרומות. בהמשך השרשור חשף קוצ'ר גם את העובדה שרשת וולמארט מייעצת לעובדיה כיצד לקבל קצבאות ותלושי מזון מהמדינה על חשבון משלם המסים.
עובדים שאינם יכולים להתקיים ללא סיוע הם עניין שכיח בקרב רשתות. אלה האחרונות משלמות לרוב העובדים שלהן שכר מינימום שאינו מאפשר להתקיים בכבוד, ובדרך כלל נאבקות בניסיון להעלות אותו. יש גם רשתות אחרות, כגון ג'ון לואיס בבריטניה, שחולקות את הרווחים עם העובדים אך הן נדירות. הרוב המוחלט של הרשתות בתחום הקמעונאות עונות להגדרה של "חנות חברה".
***
"חנות חברה" הוא מושג שהוטבע בשנות הארבעים של המאה שעברה. בעיירות מבודדות בהן התעסוקה התבססה על חברה פעילה אחת (למשל עיירת כורים) הייתה נפתחת חנות בבעלות החברה שסיפקה את צרכי העובדים, החל במזון וכלה במלבושים. כך נהנתה החברה פעמיים, הן מהתפוקה של עובדיה, והן מהמשכורות הזעומות שחזרו לכיסה דרך החנות שבבעלותה. במקומות מסוימים בארצות הברית עובדים כלל לא קיבלו משכורות אלא תלושים או "אשראי" לרכישה בחנויות החברה. כוחן של חנויות החברה החל לדעוך לאחר שכלי רכב פרטיים הפכו לנפוצים בקרב פועלים, וכך יכלו הם להשתחרר מאחיזתה של החברה ולנסוע ולרכוש את צרכיהם במקומות אחרים.
וולמארט היא אחת המעסיקות הגדולה בעולם. רוב העובדים ברשת מרוויחים שכר מינימום, וניתן לשער שכמעט כל דולר שנכנס לכיסם יוצא בקופה של הסניף בו הם עובדים. במובן זה, וולמארט היא "חנות חברה" פר אקסלנס, אלא שתאגיד בסדר גודל כזה אינו יכול להסתפק בכספם של העובדים – ערים שלמות בארצות הברית הפכו לשבויות של התאגיד. בכל מקום בו פתחה סניף חדש, ובמיוחד בערים קטנות, היתה וולמארט פוצחת בשיווק אגרסיבי שלווה בהורדת מחירים זמנית, שחיסלה את כל העסקים הקטנים והמקומיים ברדיוס של 100 ק"מ בקו אווירי. זאת הרשת שכעת מבטיחים לה הקלות רגולטוריות, אם רק תואיל להיכנס לישראל.
התירוץ הרשמי לחיזור אחר הרשת, אם להסתמך על דברי יועץ ראש הממשלה, אבי שמחון, הוא להכניס תחרות לשוק הקמעונאות המקומי, ולהוזיל את יוקר המחיה. רק להזכיר, בשנת 2015 הוזמן רמי לוי להדליק משואה, לאחר שנבחר לתפקיד בשל היותו "פורץ דרך בתחום הקמעונאות, שהוביל להוזלת מחירים בתחום המזון". לכאורה, אם רשתות מקומיות עושות את העבודה, אנחנו לא צריכים לייבא תאגידים מחו"ל. בפועל, בעשור שקדם לטקס הדלקת המשואות, אותו עשור שבו פרחו רשתות הדיסקאונט הגדולות, צמחה ההוצאה הממוצעת למשק בית על מוצרי מזון (כולל פירות וירקות) בקרוב לחמישים אחוזים: מ- 1,705 ₪ בשנת 2003 ל- 2,517 ₪ בשנת 2015. מדד מחירי המזון באותן שנים עלה בכארבעים אחוזים בלבד, כלומר, הייתה עלייה ריאלית בהוצאה על מזון.
שיווק השקמה, חצי חינם, הכול בזול ושאר הרשתות ה"מוזלות" לא הצליחו להוזיל את סל מוצרי המזון. אין שום בסיס לאמונה שדווקא רשת וולמארט תצליח במקום שהם נכשלו. כדי להוזיל את יוקר המחיה צרכנים צריכים לנטוש את הרשתות שגורמת להם להוציא יותר ממה שהתכוונו, לצאת לשווקים, לרכוש מזון טרי במקום מוצרים מעובדים, לבשל לעצמם ולזרוק פחות. מי שיפעל לפי המלצות אלה יוכל לחסוך 50% בממוצע על הוצאות המזון. עוד רשת גדולה רק תבטיח עובדים נוספים בשכר מינימום, שבויים בידי חנות החברה.
פורסם לראשונה בSlow
שלום לכולם,
אנשים מחפשים פתרון לא הגיוני לבעיה קיימת.
קודם כל – לפי שחרורון- ושוב אני מסכים איתו.
12 שנות לימוד הופכות את התלמיד הממוצע לדביל, כזה שאפילו לא מודע לכך שהוא לא מבין דבר ב:
1. תחום הפיננסי, כולל חסכונות, פנסיה או מה קורה בתלוש המשכורת שלו.
2. ללא יכולת להבין כיצד עסק עובד, וממש לא חסרים דוגמאות – עדיף לך לפתוח עסק אל מעולם לא ביקרת בבית ספר.
3. ממשל, גופי ממשל וזכויות האזרח במדינה – כלום.
4. התמודדות עם החוק ותביעות קטנות – אין להם שמץ.
5. והכי עצוב קיבעון על מהיא עבודה – שזו בעצם עבדות, ללמוד כדי לקבל עבודה טובה זה המסר
6. אובדן היצירתיות והיוזמה.
לאחד כזה, משכורת מינימום היא קומפלימט.
למה לא מוציאים מבתי הספר גאונים?
הכי קל להבין זאת כשבוחנים קבוצות של קיצוניים – כמו אירן או אי לימוד אנגלית וחשבון לאברכים – ככה שומרים אותם עבדים.
אל תרחמו עליהם – כי אתם באותה הקלחת.
זה כמובן הכי קל להאשים את כווולם חוץ מהשיטה. הממשלה אשמה, בית הספר אשם, העובדים, חוסר בתחרות וכו'. מי שלא יודע כל הדברים הנ"ל התפתחו תחת הקפיטליזם וכמובן בהנחיית היד הנעלמה של בעלי ההון שעיצבו אותם ברצונם לפי האינטרסים שלהם. לא משנה באיזו שיטה שלטונית או בית ספרית אתה סופו של דבר שבעלי הכוח שבימינו אלו הם בעלי ההון יעצבו אותם מחדש. הנה רעיון מהפכני במקום שעסקים יהיו בשליטה פרטית הם יהיו דמוקרטים כל עובד קול אחד, הרי אנחנו דמוקרטים לא? גם במשרדי ממשלה כל עובד קול אחד ולא מערכת היררכית. במצב כזה לא יהיה צורך כמעט בחוקי עבודה ושכר מינימום ובטוחני שגם הבירוקרטיה והשחיתות תרד פלאים