ברנארד ליאטר נולד ב-7 בפברואר 1942 בבלגיה והחל משנות ה-70 עסק במגוון רחב של תפקידים בתחום המערכות המוניטריות של הבנקים. בזמן כהונתו בבנק המרכזי של בלגיה הוא יישם את מנגנון ההמרה (ECU) שנועדה להפוך את אירופה למערכת מטבע אחת. לימים תקרא מערכת זו "מערכת האירו" ותהפוך לכלכלה השניה בגודלה בעולם. בתקופה זו שימש ליאטר גם כנשיא מערכת התשלום האלקטרוני של בלגיה.
באחד הביקורים של ליאטר בבאזל פגש את נשיא הבנק להסדרי סליקה בינלאומי. הנשיא סיפר לליאטר שקרא את ספרו על אמריקה הלטינית. הספר חזה את משבר החובות שפרץ כמה שנים לאחר כתיבת הספר . בתגובה לשאלתו מה הוא עושה בבנק המרכזי, השיב ליאטר שהוא מאמין שהוא זיהה כשל מערכתי במערכת הבנקאית, מה שעלול להוביל בעתיד לכמה וכמה משברים שאכן בדיעבד התרחשו. ליאטר מספר כי מנהל הבנק השיב לו: "ברנרד, אתה לא מבין. כל הבנקים המרכזיים בעולם, הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, קיימים רק למטרה אחת: להמשיך להניע את המערכת בדיוק כמו שהיא — לא כדי לשפר אותה. אז אתה מבזבז את זמנך". שיחה זו היתה נקודת מפנה בחייו של ליאטר והוא החליט לפרוש מהבנק המרכזי ולהקדיש חלק גדול מחייו לשינוי המערכת.
ליאטר כתב ספרים ויצא למסע חובק עולם של הרצאות וכנסים בהם הזהיר מפני הכוח הגדול מידי שהחברה נתנה לבנקים. הוא יצא נגד המונופול הבנקאי לייצר את רוב הכסף בעולם ולהחליט מי מאיתנו יקבל אותו ומי לא. הוא לא היסס לצאת גם נגד הבנקים המרכזיים בהם עבד וטען שהם "משמרים את המונופול הבנקאי – במקום לדאוג לעתיד האנושות". על עמדותיו שילם ליאטר מחיר חברתי כבד. בהרצאה שנשא בישראל ב2012 סיפר כי הוא ממודר באופן קבוע מכנסים כלכליים חשובים, ומוחרם על ידי הממסד הכלכלי העולמי. למרות תרומתו הגדולה לבניית מערכת היורו ושינוי השיח המוניטרי בעולם, הוא צחק על כך שהוא לא נמצא במתח לפני ההכרזה על הזוכים בפרס נובל לכלכלה, מאחר שהפרס ממומן על ידי הבנק המרכזי של שבדיה.
ב28 במאי 2014 הגיע ליאטר לדיון בועדת הכלכלה בכנסת על השיטה המוניטרית בישראל. גם פה ביקורו לא התקבל בברכה בקרב כלכלנים בכירים, שלחצו על יו"ר הועדה דאז, אבישי ברוורמן, למנוע את הופעתו. נראה לרגע שהלחצים עבדו. כמי שהיה אחד המעורבים בביקור יחד עם חבריי בתנועה לשינוי מוניטרי קיבלתי טלפון ערב הדיון מאחד מעוזריו של ברוורמן: "יש לחץ גדול שליאטר לא יופיע בוועדה. אנחנו מעבירים את הישיבה לחדר צדדי סגור ללא פרוטוקול" . לאחר לחצים נגדיים מצד מארחיו של ליאטר בישראל, הוחלט בסוף לקיים את אותה ישיבה כמתוכנן, אבל אז קיבלתי שוב טלפון תמוה מאותו עוזר: "ערן רק תדאג בבקשה שלא יהיו מצלמות ולא יהיו עתונאים".
בדיון הציג ליאטר את משנתו בה טען כי מערכת המטבע הקיימת פגומה. מערכת זו מבוססת על כסף המיוצר מחוב (או כפי שמכונה בפני הציבור:אשראי"). הכסף מונפק ברובו על ידי המונופול הבנקאי, ובנוסף נגבית עליו ריבית חיובית. המערכת הזו לפי ליאטר יוצרת אי יציבות קיצונית במערכת הכלכלית והיא למעשה גורמת לאינסוף מחזורי גאות ושפל. בנוסף טען שהמערכת מאחסנת בתוכה מנגנון מובנה בו העושר עובר בצורה שיטתית מרבים לידי מעטים דרך מגנון הריבית.
ליאטר הציע לישראל להפעיל מערכת מטבע מקבילה אותה כינה "מטבע כחול לבן". את המטבע החדש תייצר המדינה אלא שהפעם היא לא תייצר אותו מחוב נושא ריבית. לדבריו מערכת כזו יכולה לפעול במקביל לשקל אותם מייצרים הבנקים בזמן מתן אשראי. "אפשר יהיה לשלם עם המטבע החדש מיסים ואם הבנקים יתמוטטו למעשה זו תהיה הבעיה שלהם והממשלה תוכל להציל מה שחשוב לה", אמר ליאטר. הוא ציין כי הבריטים למשל כבר היום משתמשים בשני מטבעות, גם בלירה שטרלינג וגם ביורו. ליאטר הסביר כי יעילות היתר וחוסר הגיוון של המערכות המקובלות כיום מובילה למשברים. "צריך לשמור על גיוון מוניטרי כדי לשמור על יציבות מערכת המטבע". ליאטר אף הציג מספר דוגמאות למדינות או אזורים בהם נהוג להשתמש בתחליפים למטבע, כמו בנק זמן או במטבעות משלימים כמו הבריסטול פאונד בעיירה בריסטול שבבריטניה.
ליאטר תמך באפשרות שעוד גופים – מעיריות ועד קהילות בחברה ייצרו סוגי מטבע מקומיים משלהם. המטרה היא ליצר מגוון מטבעות בהתאם לצרכי הקהילה ובמקביל למנוע מהבנקים שליטה בלעדית על התחום. מדובר בחשיבה מהפכנית ויש יגידו עתידנית. בראיון שנתן בעבר לאשר שכטר מדמרקר הבין ליאטר ששינוי כזה לא יבוא בקלות. לדבריו, "כן, תהיה מלחמה. הבנקים יעדיפו את הסטטוס קוו והבנקים המרכזיים קיימים כדי לשמר את הסטטוס קוו. אבל הבחירה שעומדת בפנינו היא בין בניית עתיד לאנושות עם ביוספירה שעובדת ללא שינוי אקלים ואוכלוסייה שלא רעבה למוות, לבין שימור של המונופול הבנקאי".
שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-77 הלך ליאטר לעולמו. בניגוד לבנקאים אחרים במעמדו, הוא העדיף לוותר על התהילה והכסף הגדול ויצא למסע אמיץ למען האנושות. יש האומרים כי בדעותיו הוא הקדים בהרבה את זמנו וכי המערכת במוקדם או במאוחר תאלץ להתיישר לפי העקרונות שהציב. מה שבטוח שהעולם איבד החודש איש יקר וחשוב.