"אני מאמינה שאתם קוראים עיתונות כלכלית בדיוק כמוני. לכן אתם יודעים שהתוצאה [של חוק הגבלת שכר הבכירים] היא שבתחום הבנקים והפנסיה, שהם אולי התחומים הרגישים ביותר ושאחראים באופן מיוחד על ניהול הכסף שלנו מתקשים למצוא כיום מנהלים מוכשרים שיהיו מעוניינים לשמש כנושאי משרה בכירה" – כך אמרה ביום חמישי שרת המשפטים, איילת שקד, בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית. היא הבטיחה שכל עוד היא עומדת בראש ועדת השרים לענייני חקיקה, היא לא תתן יד להרחבת החוק.
לפי התרחיש של שקד היינו אמורים לראות כבר בריחה המונית של בכירים שנפגעו מהחוק, בדומה למה שחזתה בזמנו גם חדווה בר, המפקחת על הבנקים. במציאות כמעט כל הבכירים נשארו בתפקידם תוך כדי כך שהם נאלצים להתמודד עם שכר רעב של "רק" 2.5 מיליון ש"ח בשנה. אז אולי בכל זאת, בניגוד לדעתה של שקד, שכר המקסימום שהבכירים מקבלים כרגע הוא יותר גבוה ממה שמציעים להם בחוץ?
בשלב מסוים בכנס נראה ששקד איבדה לגמרי את הקשר עם המציאות. "חוק הגבלת שכר הבכירים הוא עדות לנזקים שאנחנו יוצרים במו ידינו לכלכלה שלנו" – הוסיפה ואמרה "אנחנו מותירים אותם [את הגופים הפיננסים] עם שכבת מנהלים פחות בכירה, שבאופן טבעי תנהל עבורם את כספם באופן פחות מוצלח".
מי ששמע את שקד בקהל יכל עוד לחשוב שבעידן שלפני הגבלת השכר, שרר גן עדן במערכת הפיננסית, ואתם יודעים מה? באמת כשמסתכלים לאחור, אי אפשר שלא להזכר בגן העדן ששימש בנק לאומי עבור מעלימי מס ומלביני הון אמריקאים בתקופתה של גליה מאור כמנהלת שלו. גן העדן הזה עלה לבנק, כלומר לנו, סכום של בערך 2 מיליארד ₪ ששולמו לרשויות האמריקאיות כקנס ולעורכי דין כשכר טרחה. גליה בהחלט הפגינה כשרון רב כשהצליחה לצאת מכל העסק הזה אפילו ללא תיק פלילי. על עבודתה הטובה תוגמלה בסך הכל בכ-104 מיליון שקלים בכל התקופה.
גם מחליפתה של גליה, רקפת רוסק עמינח המשיכה למתג את בנק לאומי כסוג של גן עדן, אלא הפעם היה זה גן עדן למקורבים. בתקופתה אושרו בלאומי הלוואות במאות מיליונים לנחי דנקנר שכמעט נמחקו אחר כך על כוס קפה. על ההצלחה הזו תוגמלה בעלות של 8.1 מיליון שקל בשנה.
לא נשכח גם את גן העדן לגברים ששרר בבנק הפועלים בתקופת ציון קינן, שגרף בתפקידו 66.6 מיליון שקל. כן, זה אותו ציון שפרש (או הופרש) לאחרונה מתפקידו במקביל למעורבותו בפרשה של הטרדה מינית לכאורה של עובדת הבנק. כמובן לא נשכח גם את הבוס של קינן, הלוא הוא יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, שלולא הסתיר את כל הפרשיות האלה מדריקטוריון הבנק והרגולטורים, כל גן העדן הזה לא היה מתקיים. סרוסי תוגמל על תפקידו בעלות של 7.88 מיליון ₪ בשנה. ומה עם דני דנקנר קודמו של קינן בתפקיד? הוא כבר מזמן נכנס לכלא באשמה של הפרת אמונים אז נמשיך הלאה.
יש גם את גן העדן לטייקונים ששרר בבנק איגוד. מנהלי הבנק "האחראים והמוכשרים" העניקו לאליעזר פישמן הלוואות שערוריתיות בסך כ-270 מיליון שקל, שרובם הלכו מאוחר יותר לעזאזל ועל הדרך קיזזו לא פחות מ-11% מהונו העצמי של הבנק! עכשיו הבכירים יצטרכו הרבה כשרון כדי להסביר לבעלי המניות איך קרה הפלא הזה.
יש כמובן את גן העדן ברומניה עבור משקיעים ישראלים. הרי מנהלי המוסדיים שהיו כשרוניים כל כך נתנו ללבייב ולשורה ארוכה של אנשי עסקים ישראלים הלוואות מהפנסיה שלנו במאות מיליונים כדי שיוכלו לקנות שטחים ברומניה, שאפילו הרומנים לא יודעים עד היום איפה הם נמצאים על המפה.
אז הנה נתנו שכר גבוה למנהלים ומה שקיבלנו זה בדיוק הדברים ששקד חוששת שיקרו עכשיו בעקבות החוק: ניהול שערורייתי של הכסף שלנו, תספורות למקורבים, העלמות מס, הפרת אמונים, הטרדות מיניות (לכאורה כמובן) וטיוחים. אז אולי במקום ראש בקיר שווה לנסות משהו שונה? למשל למנות מנהלים חדשים וצעירים שמתרכזים בעבודה ולא בריצה אחרי הבונוסים והתהילה? בכל מקרה ניהול גרוע אפילו יותר, כנראה כבר לא יהיה.
אבל צריך גם להיות כנים – בדבר אחד שקד צודקת: הגבלת שכר הבכירים לא תשנה את המציאות הכלכלית הקשה של כולנו. היא לא תוריד את מחירי הדירות, לא את עמלות הבנקים ולא תעלה לנו משכורות, אבל מה שהיא כן תעשה הוא קצת יותר צדק בכאוס המוסרי החזירי שפשט בנו. בזמן שהעובד הקטן צריך לנהל משא ומתן קשוח מול ההנהלה על כל תוספת של 100 ש"ח למשכורת העלובה שלו, לא ייתכן שמנהליו יקבלו מכספינו משכורות שערורייתיות בלי שום קשר להישגים שלהם.