מה קורה לנו? טראמפ יוצא למלחמה נגד אמזון, מרק צוקרברג מעיד וכמעט נחקר לפני המחוקקים עד שנאלץ להתפתל ולהתפלל שלא יטילו על פייסבוק גזירות שיפגעו בה קשות, פוטין וטראמפ על ציר התנגשות שמזכיר את שיא המלחמה הקרה, ויום ההולדת ה-10 של משבר 2008 עדיין מעלה יותר שאלות ותמיהות מאשר תשובות הן על מה שקרה, אבל במיוחד על מה שעוד עתיד להתרחש. למלחמת הסחר המתגבשת בין סין לארה"ב כבר יש השלכות גלובליות שליליות שמדאיגות מאוד את הכלכלנים ועוד היד נטויה. האם אנחנו שומעים ואולי כבר מתחילים להרגיש, שהעולם נמצא במבוי סתום, בבעיה גדולה, במשבר גדול?
גלובליזציה תאגידית
חשוב שנבין מאיפה זה נובע כי הטבע דוחף אותנו להיות יותר קשורים, להיות במערכת אחת, בתלות הדדית של בני אדם של חברות ומדינות. לכן האנושות בנתה בחמישים- שישים שנה האחרונות מערכות מרכזיות שהן לא סתם בין לאומיות, אלא על-לאומיות. האם אנחנו יכולים לשייך את החברות הגדולות הגלובליות למדינה אחת, לכלכלה ריבונית ספציפית? האמת שלא. רואים את פלישתם בכל העולם ובהתאם יש להם עסקים ואינטרסים שהם למעלה מהמדינות ומגבולות גיאוגרפיים, כלכליים ותרבותיים. הדומיננטיות של החברות הגדולות בכלכלה ובתודעה הציבורית מאיימת לפיכך על המונופול של מדינת הלאום, של הכלכלה הריבונית, ודוחפת לקראת עולם תאגידי חסר גבולות.
מצד שני, אנחנו רואים שמנהיגים, במיוחד מסוגו של טראמפ, הנמצאים דווקא בתהליך של התגברות האגו שלהם. הם מקצינים עמדות חברתיות, כלכליות ולאומניות, ולא מסוגלים להיות גם קשורים לגלובליזציה במתכונתה הנוכחית ולתאר לעצמם שהם רק חלק במערכת אחת, אפילו בעל כורחם. הם מעדיפים למרוד, לנסות ולשנות את כללי המשחק, לרסן את השחקנים הגלובליים ולנסות לחזק את מעמדה השחוק של מדינת הלאום וכלכלתה. לא בכדי הקמפיין של טראמפ מכוון בנוסטלגיה ובשאפתנות אל העבר: Let's make America great again . צעד צעד, חזית חזית, טראמפ מנסה לבצע Undo לכל מה שהחליש את אמריקה ב-50 השנה האחרונות. מאיפה האשליה שניתן להחזיר את הגלגל לאחור?
המשבר: גלובליזציה תאגידית קוסמופוליטית Vs. לאומיות אגואיסטית
יוצא שהעולם נכנס למשבר מאוד מיוחד שלא היה כמוהו. מצד אחד הטבע, דרך המערכות הפיננסיות, התעשייתיות והעסקיות, סוגר אותנו למערכת אחת, שניתן לכנותה עולם אינטגרלי. כלומר שהוא לא רק גלובלי אלא גם מקושר, שייך לשלמות אחת, בו מתקיימת תלות הדדית מוחלטת בין כולנו. אבל מבחינתנו – זה לא. התלות ההדדית המוחלטת הזו שנכפתה עלינו לא מתאימה לנו. כל אחד ואחד שוב ושוב מרגיש את עצמו, כל אומה ואומה מרגישה את עצמה שהיא קיימת בפני עצמה ולא רוצה להיות תלויה באומות האחרות. כל אחת מנסה להכתיב לאחרות תנאים וכללי משחק, להעדיף את האינטרסים שלה על שלהן ולשחוק את היתרון של החברות הגלובלית. מדובר במשבר משמעותי, שהעצימות שלו הולכת וגדלה מול עינינו מדי יום, ונראה כאילו שאין פתרון באופק.
העולם כנראה יכנס להתמודדות גדולה מאוד, בחזיתות רבות ומגוונות. לא בכדי התקשורת הימנית ומפלגות לאומניות יוצאות חוצץ נגד ה"גלובליסטים". טראמפ, פוקס ניוז, ברייטבארט, אלכס ג'ונס ואידיאולוגים מהימין, כולם שואפים להפוך את המגמה ורואים בגלובליזציה במתכונתה הנוכחית סכנה מוחשית על הסדר הכלכלי-חברתי הקיים.
ימיה של הגלובליזציה האגואיסטית ספורים
אבל מאחורי הקונפליקט הנוכחי של גלובליסטים נגד פטריוטים לאומיים לכאורה, אין לנו ברירה אלא להבין שהאגו שלנו הוא שאשם בזה, הוא שמניע ומכוון את השחקנים משני צדי המתרס, ומכתיב את צעדיהם בכל צעד ושעל. צוקרברג (פייסבוק), בזוס (אמזון), מאסק (טסלה), בעלי גוגל, מייקרוסופט, אפל וחבריהם, בדיוק כמו טראמפ, פוטין ושאר המנהיגים מכל קצוות הקשת הפוליטית, כולם רוקדים לצלילי אותו חליל, אינדיבידואלי ואגואיסטי, שמוביל אותם לעימות ולהתנגשות ישירה עם החוקיות הטבעית של העולם הגלובלי והמקושר (אינטגרלי). כל זה מרחיק את כולנו מהפתרון המתחייב. בסך הכול אנחנו צריכים להגיע לחיבור. אמנם האגו מפריע, אבל העבודה שלנו היא להיות למעלה ממנו, ויש מומחים בחקר מערכות מקושרות וחקר התפתחות הרצון האנושי, שמציעים שיטה כיצד לבצע זאת.
ארה"ב – בבל המודרנית
והזירה ב-ה' הידיעה, שמגלמת את המורכבות והעוצמה של המשבר הנוכחי היא ארה"ב. האמריקאים מרגישים את כל הדברים האלה הרבה יותר ממה שמורגש גם כאן בישראל וביתר מדינות העולם. אמריקה היא ממש בבל המודרנית. מפולגת ושסועה מבפנים יותר מכל אומה אחרת בעולם, ונמצאת במסלול התנגשות עם המערכת הבינלאומית, מדינות ותאגידים, לרבות עם ידידותיה הטובות ביותר עד לא מכבר.
לצורת האיחוד שהעולם הגיע אליה הם קוראים "גלובליזציה", אבל זה לא איחוד ולא גלובליזציה. מי התאחד ועל בסיס מה? סך הכל התאחדו תאגידים גדולים, כלומר תעשיינים גדולים, בנקים ואליטות. כל הקפיטליסטים מגבירים ומחזקים יותר את ההתקשרות ביניהם כשהם נמצאים מעל המדינות. החופש מחוקים, מרגולציה ומיסוי שמטילה כל מדינה ריבונית חפצת חיים, הופכת אותם אפילו ליותר חזקות מהמדינות. האיגוד, הברית החזקה הזו בין השחקנים הגדולים והעשירים במערכת הכלכלית העולמית, האופי העל-מדינתי שלה, מהווה סכנה גדולה למדינות עצמן. ממה אז הן יתקיימו?
סתם טראמפ יוצא מכליו שהוא מביט בהצלחה של אמזון ובעושר של בעליה? התאגידים הגדולים ובעליהם עסוקים בתכנוני מס אגרסיביים (לרוב חוקיים) ונטל המס עליהם יורד בהתמדה. הם לא חיכו לתוכנית המס של טראמפ שמיטיבה עימם, כי הם כבר מזמן יודעים איך להסתדר, בכל משטר מס יהיה אשר יהיה. בפועל, הם קרובים למצב בו יפסיקו לשלם מיסים למדינה ריבונית אליה הם שייכים פורמלית. איכשהו ממשלות סוגרות עיניים, מתעלמות, או מוחות בקול ענות חלושה, למרות שמדובר על מאות מיליארדי דולרים.
אבל עד שהגיע טראמפ כך התנהלו הדברים. לפניו היה נהוג להשתיק את כל זה והיתה לכך סיבה טובה. לגופים האלו יש כסף והמשמעות של הכסף היא כוח. ובכוח זה, בצבא ובכסף, אפשר לקנות כל פוליטיקאי, מאחרוני ספסלי בתי המחוקקים ועד למשרת ראש הממשלה או הנשיא, תלוי במדינה. בארה"ב השליטה של הכסף הגדול בפוליטיקה מתנהלת לא מתחת לשולחן, אלא בפרהסיה. זו פלוטוקרטיה (שלטון ההון) של ממש. בישראל הדברים יותר גנוזים, מוצנעים, אבל בסה"כ זו המציאות כאן וגם שם.
אפוקליפסת הקמעונאות
אלא שהמגמה האיטית הזו הגיעה לסאה, והמצב הפך מכרוני לקריטי. הכלכלנים קוראים לזה אפוקליפסת הקמעונאות. אמזון, עליבבא והמסחר האינטרנטי, פוגעים פגיעה ממשית בקניונים, ברשתות, בעובדיהן ובקהילות בהן הם מתקיימים ועובדים. מדובר הן על נזק ישיר והן על נזק היקפי חסר תקדים. נכון, אמזון גדלה, אבל מבחינת מספר העובדים רבים יותר נפלטים מהתעשיות שאמזון דורסת ומחליפה בהשוואה למספר העובדים שאמזון בעצמה קולטת. אמזון פורחת, אבל שוק העבודה, קהילות שלמות וגם הכנסות המדינה ממסים נותרות אי שם מאחור. ארה"ב בבעיה וגם אצלנו בעלי הרשתות והקניונים כבר מפגינים חולשה במכירות וברווחים הודות למסחר האלקטרוני. כל זה עוד בטרם קם לו בכלל הסניף הראשון של אמזון בישראל.
טראמפ יכול להמשיך להתפוצץ. המדינות לא מרוויחות מזה כי בזוס וחבריו מתוחכמים מאוד. קשה מאוד לכופף אותם או לעצור אותם. הכל נעשה בצורה שרק האליטה הזאת הבינלאומית, שלא שייכת לאף מדינה, יודעת לעשות. הם מרגישים את עצמם קוסמופוליטיים והקפיטל שלהם הוא בעיניהם קפיטל בינלאומי – על מדינתי. כך המדינה הריבונית נפגעת פעמיים. פחות ופחות מיסים מהפועלים ומפעילות קמעונאית מסורתית. כמעט שאין מיסים מהחברות הגדולות. מה גם שהתאגידים החזקים עוד לוקחים את הממשלות בשבי ומאיימים לעזוב את המדינות שיקשו עליהם. האם זו הגלובליזציה לה קיווינו?
לְמה זה מוביל אותנו? הם קוראים לזה גלובליזציה. גלובליזציה זה שהעולם הוא גלובלי, אינטגרלי, כדורי, שיש התכללות אלו עם אלו,ויש בזה איזשהו רווח לכולם וכאן זה לא קורה. זאת אומרת הם בנו לעצמם רשת וקוראים לה "רשת גלובלית", אבל היא לא קושרת בתוכה שום דבר, חוץ מאת הדירקטוריון העולמי הגדול של הכיסים השמנים. זהו. כל הגלובליזציה, היציאה מעבר לגבולות של כל מדינה ומדינה היא סך הכול לטובת אלו שבורחים מלשלם מיסים ומחפשים מקלט לעצמם ולמשפחות שלהם. לכל אחד יש שם בונקרים ווילות ואיים ודרכונים מכל המדינות, וכן הלאה. מצד שני, אותה גלובליזציה מביאה למצב שהמדינות יהיו עניות והתעשיינים יהיו חזקים. עוד לא ברור בדיוק באיזה מתכונת, אבל זה יביא למלחמה.
בלי דיאגנוזה נכונה, אי אפשר לטפל במשבר
עלינו להגיע למצב שבאמת נרגיש את עצמנו, לא את אלה שנמצאים ביבשות שונות ורחוקות זו מזו , אלא שאנחנו באמת שייכים למשהו שהוא למעלה מגאוגרפיה, מהיסטוריה, משפות ומכל דבר אחר. אנחנו רואים כיום את התוצאות ההרסניות של חגיגת הגלובליזציה כפי שהתרחשה ב-50 שנה האחרונות, במתכונתה הנוכחית המקולקלת. פעם הערצנו אותה, חגגנו אותה, נלחמנו עבורה. והיום? היום העולם מבין שהחיבור שהגלובליזציה יצרה בעשרות השנים אחרונות, דווקא הורס את העולם.
פעם קיווינו והאמנו שאנו חיים בחברה אינטגרלית, גלובלית, ושהכול יהיה בסדר. כיום אנחנו רואים שזה לא כך. אנחנו עדים למלחמות שמתחילות, ממש מלחמות. סין, ארצות הברית, רוסיה, ולאי שקט בכל המערכת הבינ"ל, כולל במזה"ת. אנחנו עדים גם למאבקים שרק ילכו ויתגברו בין תאגידים גלובליים לבין מדינות הלאום, בין אליטות ישנות לחדשות, ולשסעים וקיטוב שהולכים ומתגברים בכל חברה ומדינה. כל אלו הם סימן מאוד בולט שהחיבור במתכונתו הנוכחית, אינו בר קיימא ואינו ריאלי, עד שאתה לא מתקן לפניו את האגו שלך.
היסוד של כל המערכות הוא האדם והטבע האנושי. כל עוד היחסים בין אדם לזולתו מבוססים על משחק סכום אפס, חוסר הרגשת הזולת, אטימות ואינטרסים בלבד, כל עוד היחסים בינינו הפוכים ממש לאלו המתחייבים מאותה תלות הדדית כחלקים במערכת גלובלית ומקושרת, אין סיכוי שנגיע לגלובליזציה מתוקנת, חיובית, רווחית ושווה עבור כולנו. מדוע? כי החיבור תמיד יהיה לרעה. כמו שכתוב במקורות, "חיבור רשעים רע להם ורע לעולם". ולכן המצב נפיץ מאוד.
אלא שמרביתנו לא מבינים איפה אנחנו נמצאים. הגענו למצב של ניתוק מתמשך מכל מערכת אנושית במתכונתה המוכרת לנו עד כה. משפחה, מקצוע, עבודה, תרבות, ערכים למיניהם, תיאוריות כלכליות-חברתיות, יחסים במערכת הבינלאומית. הכול מתחיל להתערער, להשתנות, איכשהו להיעלם. ואנחנו? תועים בשדה. בדיוק כמו שהקפיטליזם הפך עם השנים לקניבליזם, כך הגלובליזציה משקפת את ההקצנה, הפירוד והשנאה. אם אנחנו חפצי חיים, עלינו לבצע מטמורפוזה, מהגלובליזציה ההרסנית הנוכחית, לא לבדלנות או איומים ותוקפנות כלכלית, מדינית ופיזית, אליהן חותר טראמפ. עלינו לשנות תחילה את המתכונת בה אנחנו מתייחסים זה אל זה, להתאים את היחסים בינינו לחוקיות הטבעית של העולם הגלובלי והמקושר. אז, נרגיש מה זה לשחות עם הזרם, במקום נגדו, ונתחיל להרוויח יחד, ולא אחד על חשבון השני. רוצים להרוויח? נתחיל יחד בלהשקיע ביחסים. זו ההשקעה הטובה ביותר.
רונן אביגדור הוא מנכ”ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות לשעבר ומרצה לכלכלה חברתית ולצרכנות פיננסית נבונה