לכל אוכלי הבמבה או לכל מי שנותן לילדיו במבה – שימו לב. על פי משרד הבריאות החל משנה הבאה המוצר הזה לא יחשב כמזון מזיק. כן כן זו לא טעות– החל מ2018 משרד הבריאות יחייב את תעשיית המזון לסמן באדום את כל מוצרי המזון המזיקים. על פי המלצות וועדת “הרגולציה לקידום תזונה בריאה” של משרד הבריאות, במבה לא יהיה אחד מהם! במילים אחרות משרד הבריאות מעביר מסר לצרכנים בישראל שבמבה הוא לא מזון שמזיק לבריאות, ולכן אין בעיה מבחינה בריאותית לאכול אותו.
מדובר בהחלטה די תמוה שכן על פי הסטטיסטיקות של המשרד למעלה מ-5800 מאזרחי ישראל נפרדו מעולמנו בשנה שעבר אחרי שאכלו יותר מידי מאכלים מזיקים.
אז מה קורה כאן? האם יכול להיות שמשרד הבריאות לא יודע שבמבה הוא אחד מהמזונות המזיקים שיש היום? אז לא רק שהוא יודע – בסרטון פרסומת ששידר בשנה שעברה נגד מזונות מזיקים, הבמבה היתה אחת הכוכבות המפוקפקות בסרט. הבעיה שגם הפרסומת הזו ירדה אחרי פעמיים בלבד (ראו בסרטון מתוך המפצח עם אבי עמית במגזין -ערוץ 10).
השאלה המעניינת איך קרה כדבר הזה? דעתו של מי התחרפנה שם במשרד?
עדויות חדשות שפורסמו אתמול ב דהמרקר מגלות כי חברת אסם – השולטת ביותר מ-50% משוק החטיפים בישראל – פעלה מול משרד הבריאות להורדת הקמפיין הפרסומי ואף הפעילה לוביסטים בעניין.
על פי העדויות, המשרד הוריד מהאוויר את קמפיין החטיפים, אחרי שאסם שכרה את שירותיו של הלוביסט ארז גילהר, הידוע בקשריו עם משרד הבריאות והעומד בראשו, ליצמן. כמו כן גם מנכל התאחדות התעשיינים לשעבר, אמיר חייק, היה שותף למהלך. על פי דהמרקר, מסתבר ששבועיים וחצי אחרי הורדת הקמפיין הגיע ליצמן לביקור מתוקשר במפעל אסם, ובהודעה לעיתונות בעניין נכתב שהוא שמע על תוכניות החברה להפחית את המלח בחטיפיה. עוד נתון מעניין הוא שו"ר אסם, ידע להגיד בגל"צ כמה שעות לפני שפורסמו המלצות הועדה לתזונה בריאה, מה יהיו המלצותיה לגבי סימון הבמבה.
כשבודקים לעומק מוצאים שלא רק הבמבה תהיה מחוץ לחובת הסימון האדום, אלא גם משקה קל תפוזים (כזה שיש בו הכל חוץ מתפוזים), קורנפלקס, ארטיק קרח, צ’יריוס ועוד מוצרים רבים. וכן.. גם תפוצ'יפס – לא יאמן. המשמעות היא שהסימון הזה שהחליט עליו משרד הבריאות, לא רק שלא יזיק לתעשית המזון הוא יתן אפילו תעודת הכשר בריאותית מזויפת למוצרים המזיקים שלה, מה שצפוי להעלות מן הסתם גם את כמות המכירות שלהם. כך זה יהיה לפחות עד לשנת ב2020, אז אמורות להכנס תקנות מחמירות יותר לסימון המוצרים, כשמילת המפתח פה היא "אמורות".
אבל זה לא הסוף – כשבודקים עוד יותר לעומק, מגלים שההמלצות הכי חשובות של ועדת האסדרה למזון בריא של משרד הבריאות נדחו למועד לא ברור אי שם בעתיד. מיסוי המזון למשל יבחן אולי בהמשך, חינוך לתזונה בריאה במוסדרת החינוך הוגש בתור המלצה בלבד, על הקמח הלבן נרשמה הערה לא מחייבת והכנסת הלחם המלא לסבסוד תבחן- למרות שנבחנה כבר אינספור פעמים בשמונה השנים האחרונות.
בקיצור בשורה התחתונה – שמרו על עצמכם כי אף אחד אחר לא יעשה את זה במקומכם.
הכותב הוא עיתונאי עצמאי, פרשן בלילה כלכלי ועורך הבלוג ותכנית הרדיו "הכלכלה האמיתית"