חברת נובל אנרג'י עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד האנרגיה, ארגון "שומרי הבית" ושלומית ולנסי, אחת הפעילות במאבק נגד הצבת אסדת הגז. בעתירה טוענת נובל כי המשרד מתכוון להעביר ל"שומרי הבית" ולציבור את סקר הסיכונים שעשתה חברה חיצונית לחברת נובל אנרג'י לקראת הקמת האסדה מול חוף דור. הסקר כולל בין השאר, מידע על הסיכונים הבריאותיים שיכולים להיגרם מקונדנסט שיופק באסדת הגז האמורה להיבנות כעשרה קילומטרים מחוף דור.
הקונדנסט הוא תוצר לוואי המתקבל בעת זיקוק גז טבעי, ומשרד הבריאות מתייחס אליו כאל חומר מסוכן המחייב את המחזיקים בו להחזיק בהיתר רעלים. הוא מכיל חומרים מסרטנים, דליק ונפיץ. לטענת ארגון "שומרי הבית", כמויות הקונדנסט שצפויות להיות מיוצרות על אסדת לוויתן יהוו סיכון לתושבים באזור.
בחודש ינואר השנה פנו התושבים בבקשת חופש מידע למשרד האנרגיה, כדי לקבל לידם את סקר הסיכונים שעשתה חברה חיצונית לחברת נובל אנרג'י לקראת הקמת האסדה מול חוף דור. לדעת נובל אנרג'י סקר הסיכונים האמור כולל סודות מסחריים, וגילוי הסקר עלול להוביל לפגיעה באינטרסים הכלכליים של החברה ולגרום לה לנזקים, תוך חשיפת סודות בפני מתחריהם. הגורמים המקצועיים במשרד האנרגיה שקלו את העמדה האמורה של החברה, והם סבורים שלמרות התנגדות נובל, הציבור זכאי לקבל את המידע.
במשרד האנרגיה הסבירו את הסיבות לעמדתם ולהעברת הנתונים: "שקיפות היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. בלי מידע אמין ובלי שקיפות אין אפשרות להליך דמוקרטי תקין, אין דמוקרטיה". סקר הסיכונים יאפשר לציבור לקבוע עמדה מושכלת בנושאים שהם חיוניים לציבור והציבור יפגע האם המידע האמור לא יהייה בידי הציבור. המבחן הוא בנחיצות של המידע לאזרחים מול סודיות מסחרית. במקרה של האסדה, סקר הסיכונים הינו מידע חיוני לאזרחים וצריך להיות גלוי לאזרחים, וצורך זה גובר על דרישת נובל לסודיות.
במדינה מתוקנת זו היתה תשובת משרד האנרגיה אבל לא במדינה שמכורה לגז אשר נשלטת ע"י תאגידי הגז ופועלת למענם. במדינה כמו בישראל משרד האנרגיה מסביר: "המידע האמור כולל לדעת החברה סודות מסחריים, וגילוי המידע עלול להוביל לפגיעה באינטרסים הכלכליים של החברה ולגרום לה לנזקים, תוך חשיפת סודות בפני מתחריהם. הגורמים המקצועיים במשרדנו שקלו את העמדה האמורה של החברה, והם סבורים גם כן שמהטעמים האמורים אין מקום למסור מידע נוסף".
אין בהסבר של משרד האנרגיה דבר וחצי דבר על האינטרס הציבורי. הכל מתנהל לפי דעת התאגיד וכפוף לאינטרסים הכלכליים של התאגיד. כשזה המצב לא נותר אלא לאזרחים לעתור נגד המשרד שאמור להגן עליהם. בשבוע שעבר הוגשה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים, באמצעות עוה"ד איל עופר, עתירת חופש המידע. עיקרה, בקשת חופש מידע שהוגשה בינואר השנה, לאחר שרשות רישוי הגז בחיפה אישרה את צנרת הקונדנסט הימית. הבקשה התייחסה לסקר הסיכונים לצנרת הקונדנסט, שבוצע ע"י חברת נובל אנרג'י. הבקשה סורבה בטענה שמדובר בסוד מסחרי של חברת נובל אנרג'י.
הכותב הוא חוקר במכון חזן