לא אחת אנחנו שומעים את ראשי המדינה מתפארים בפלא הכלכלי של מדינת ישראל. לא מפסיקים לספר לנו על המסעדות המלאות, על שדה התעופה הגדוש, על עשרות אלפי מכוניות חדשות שעולות בכל שנה על הכביש ועל מצבנו שמעולם לא היה טוב יותר. עם עובדות קשה להתווכח – חלקו הגדול מעם ישראל אכן מתנהג כאילו היה עשיר, וזאת בסתירה לנתון שפורסם לאחרונה בגלובס בו מרבית השכירים במשק, מכניסים רק בין 5 ל-10 אלפי שקלים נטו לחודש, כלומר ספק אם יש להם בכלל מספיק כסף כדי לסגור את החודש. אז איך קורה הפלא הזה?
רמז לתשובה ניתן למצא בדו"ח היציבות הפיננסית לשנת 2017 , שפרסם בנק ישראל בחודש שעבר, "תיקון במחירי הדירות משפיע באופן ישיר ומידי על היקף ההשקעות בבנייה ועל ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא ולצריכת שירותי דיור" – מסבירים בדו"ח. המשפט הזה מציג מצב בו בנק ישראל חושש מירידה במחירי הנדלן, שכן זו לדבריו עלולה לגרום לנו להפסיק את חגיגת הצריכה והבזבוזים, ותחזיר אותנו להתנהלות צרכנית אחראית ונבונה שבה נצמצם רכישת מוצרים ברי קיימא. כלומר נתחיל לרכוש רק מוצרים שאנחנו זקוקים להם באמת ונדחה רכישות שהן בגדר "מותרות" כמו למשל שדרוג מוצרי חשמל, רהיטים, מכוניות וכו.
בבסיס הטענה של הבנק מסתתרת העובדה שמחירי הנדל”ן הנוסקים מייצרים אשליית עושר בקרב הציבור, שכ-68% ממנו מחזיק בדירה. תופעה זו מוכרת בשם "אפקט העושר" או כפי שהנגידה קרנית פלוג, ציינה במהלך הכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה שנערך ביוני: "העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה אף היא לגידול בצריכה פרטית, דרך אפקט העושר".
הידיעה שמחיר הנכס נוסק לשיאים חדשים, מגבירה את הרגשת הביטחון הכלכלי אצל בעלי הדירות וגורמת להם לפתוח את הכיס בקלות רבה יותר, לשרוף חסכונות בתדירות גבוהה יותר ולקחת יותר הלוואות כדי לממן את הבזבוזים. זה קורה למרות שהעושר הזה הוא מדומה – “על הנייר” בלבד. בנק ישראל מצייר בדו"ח היציבות תמונת מצב עגומה אם וכאשר אפקט העושר הזה יפגע כתוצאה מירידת מחירי הנדלן, "ירידה במחירי הדיור גם יוצרת אפקט עושר שלילי ומשפיעה על שווי הבטוחות, ודבר זה מצידו משפיע ישירות על רכיב הצריכה ועל המאזנים של המוסדות הפיננסיים".
לא פלא שאפקט העושר יחד עם הריבית האפסית יצרו מצב בו כמות האשראי שמשקי בית מרשים לקחת על עצמם שבר שיאים היסטורים בשנים האחרונות, ואף לאחרונה חצה את הרף הדמיוני של חצי טריליון השקלים. בבנק ישראל מתייחסים לתהליך דווקא כהתפתחות חיובית, "החוב של משקי הבית והגישה לאשראי מגבירים את הביקושים במשק (דרך הצריכה הפרטית), יוצרים אפקט עושר, משפרים את רווחתם של משקי הבית, ומאפשרים להחליק את התצרוכת על פני הזמן" – נכתב בדו"ח היציבות.
למרות זאת בבנק ישראל מבינים גם את הבעייתיות בתהליך ומתריעים מולו, כשבפועל הם לא נוקטים בשום צעד משמעותי כדי למזער אותו "מאידך גיסא, המינוף הגבוה חושף את המערכת הפיננסית לסיכונים ולתנודתיות בטווח הבינוני, במיוחד בכלכלות המפותחות" כותב הבנק, "המשבר הפיננסי האחרון למשל הראה כי החבות הגבוהה של משקי הבית יצרה פגיעּות במערכת הפיננסית ותרמה רבות להתארכות של תקופת השפל".
בשורה התחתונה בנק ישראל מודה שכלכלת ישראל, שראשיה מתפארים במצבה המצוין, נשענת על הר של חובות משקי בית ותרבות צריכה שתלויים בין השאר בהמשך התנפחות מחירי הנדלן. בסופו של דבר מקורות המימון ואפקט העושר של הציבור יתייבשו, בין אם דרך ריבית גבוהה, משבר כלכלי או דרך תיקון במחירי הנדלן, ואז הכלכלה המשגשגת שלנו תתברר כסוג של בלוף שעוד עלול להתפוצץ לכולנו בפנים.