השנה היא 2011 – שוק הנדלן נכנס לקפאון בזמן שקצב הבנייה שובר שיאים חדשים לאותה תקופה. הנגיד דאז, סטנלי פישר, מזעיק את שר הבינוי והשיכון באותה ממשלה, אריאל אטיאס. פישר דורש מאטיאס להאט את קצב שיווק הקרקעות לבנייה. הנגיד מזהיר בפגישה כי היצע הדירות גדל בקצב מהיר מידי, מה שעשוי לדבריו להוביל לירידות במחירי הדיור ומשם לקריסת קבלנים ובנקים.
שבע שנים אחרי ושוב שוק הנדל"ן בקפאון. שוב היצע הדירות גדל בקצב מסחרר. התוצאה נראית היטב אצל לא מעט קבלנים שנתקעים עם דירות ללא רוכשים. הפעם לא ברור אם כחלון, כמו אטיאס, התבקש להגיע לשיחה בהולה אצל הנגידה. מה שכן, נראה שהשניים פועלים יחד כדי להזרים שוב אויר חדש לבועת הנדלן המקרטעת.
אחרי שנתיים בתפקיד הגיע כחלון לרגע שבו חזונו לכאורה מתחיל להתגשם. יציאת המשקיעים ותכנית מחיר למשתכן, מתחילים לייבש את הקבלנים בשוק החופשי ולשנות כיוון במגמת המחירים. הרי ברור לכולם שבסופו של דבר הקבלנים הממונפים לא יוכלו להחזיק את הדירות שנתקעו איתן לנצח, ויאלצו למכור אותן בהנחות גדולות. הבעיה שדווקא בנקודה הזו כחלון נוקט בצעד שגרם לרבים להרים גבה.
לאחרונה הוחלט לצרף להגרלות חדשות של מחיר למשתכן גם קבלנים שנתקעו עם דירות ללא קונים בשוק החופשי. הדיל הוא כזה: קבלנים שרוצים למכור את הדירות במסגרת המחיר למשתכן מחויבים להעניק הנחה של לפחות 200 אלף ש"ח לרוכשים. בתמורה המדינה התחייבה לפצות את הקבלן ב137 אלף ש"ח. מבחינת הקבלן מדובר בעסקת חלומות. הוא מכניס על הדירות סכום שמתקרב למחיר השוק המקורי, וגם חוסך את כל הוצאות השיווק והפרסום שמתגלגלים על חשבון האוצר. הציבור במקרה זה מממן לעצמו הורדת מחירי דירות, שגם כך היתה מתרחשת אילו היו נמכרות בשוק החופשי. אין אבסורד גדול מזה.
אבל כאן ישנה בעיה נוספת -הפעם מצד הביקוש. רוכשי דירות רבים ב"מחיר למשתכן" לא מצליחים להשיג משכנתא בשל מגבלות נוקשות שהוטלו על הבנקים. כאן, במקרה או שלא, מחליט בנק ישראל להתגייס לטובת העניין ולראשונה מאז תקופת פישר ואטיאס המפורסמת, מבצע מהלך מקל בתחום המשכנתאות . בהודעת בנק ישראל שיצאה החודש, הוא מצהיר על הפחתה של 15% בדרישות ההון שבנקים יצטרכו לרתק עבור מתן משכנתאות בשיעור של 60%-75% משווי הדירה. במילים אחרות השינוי אמור להוזיל את המשכנתאות ללקוחות עם הון עצמי נמוך עבור דירת מגורים – בדיוק קהל היעד של דירות המחיר למשתכן. ההקלה אמורה בנוסף לצמצם את ההון העצמי שהבנקים דורשים מהלווים להביא מהבית
בנק ישראל טוען שמדובר בניסיון להקל על הזוגות הצעירים. לטענתו רוכשי הדירות משלימים גם כך את ההון העצמי הדרוש באמצעות הלוואה יקרה ומסוכנת יותר של אשראי צרכני. בנק ישראל לא מפרסם בהודעתו מה היקף התופעה, אבל גם כך זה מעורר כמה שאלות נוקבות. הרי בחלק מדוחותיו, בנק ישראל מביע ספק ביכולתם של רבים מהלקוחות לעמוד בהחזרי המשכנתא בעת משבר. האם הפתרון שלו למלכודת החוב הזו היא להזרים ללווים עוד יותר חובות ובזול? האם בנק ישראל קיבל החלטה להקל על תנאי המשכנתא וויתר על הניסיון להקטין את הצורך בה על ידי הורדת מחירים?
פלוג וכחלון כלואים בתוך כלכלה שהקטר שלה מורכב מנדלן וחובות. הם לא רוצים באמת להוריד את מחירי הדיור אבל מנגד לא יכולים לספר את האמת לציבור. כך יוצא שהשניים חיים בשני עולמות מקבילים. כחלון מול המצלמות דואג לספר לנו בכל הזדמנות שהקבלנים הם המכשול הגדול שמונע הורדות מחירים. כשהמצלמות כבות הוא רץ ומחלץ אותם מכספנו. בנק ישראל מפרסם בפומבי אזהרות מפני לקיחת משכנתאות מופרזות. ביד השניה הוא דואג להזרים לנו עוד מהן ובזול. בשורה התחתונה כולם מנסים למשוך את המסיבה בתקווה שהיא לא תגמר במשמרת שלהם.