חדוה בר, המפקחת על הבנקים. צילום מסך: יוטיוב
בתחילת 2014 פרסם לורד אדאיר טרנר, אחד הכלכלנים הנחשבים בבריטניה ומי שהיה ראש הרשות הפיננסית בממלכה, מסמך לפיו הכלכלה הנוכחית, המבוססת על אשראי, מובילה אותנו למעגל אינסופי של משברים. הוא קובע כי האשראי במשק חייב לגדול בצורה עקבית ומהירה מספיק כדי להשיג צמיחה אופטימלית, אבל מנגד גידול כזה גם מוביל אחר כך בהכרח למשבר חובות. הבסיס מאחורי טענתו של טרנר היא שבכלכלה המודרנית, הדרך העיקרית ליצור כסף חדש, להזרים אותו למשק ולייצר צמיחה היא באמצעות אשראי והלוואות שמספקים הבנקים.
עד סוף העשור הקודם צרכנית האשראי העיקרית בישראל היתה התעשייה. זו הזרימה למשק עשרות מיליארדים (דרך משכורות, מיסים, תשלום לספקים וכו') והכל בזכות אשראי שניתן מהבנקים. למעשה, התעשייה היתה אחת הגורמים הבולטים שהובילו לצמיחה הנאה שנרשמה בישראל החל משנת 2004.
ב-2008 החגיגה נגמרה – הייצוא נעצר בחריקת בלמים עקב משבר הסאב-פריים העולמי ומאז התקשה להתאושש. עם העצירה בייצוא באה עצירה באשראי העסקי. היה צורך למצוא מהר צרכן אשראי חלופי במקום התעשייה, אחרת המשק היה עלול להתחיל לסבול ממחסור חמור בכסף. הנגיד דאז סטנלי פישר זיהה את הצורך הזה וב-2008 מיהר להוריד את הריבית באופן חד.
את השפעת הריבית הנמוכה ניתן היה להרגיש כמעט מיד בההתנפלות המשקיעים על הדירות. מספרם זינק מ-51 אלף ב-2007 ליותר מרבע מיליון היום. את הריצה הזו הרגישו גם בבנקים בצורת עלייה דרמטית בכמות המשכנתאות. סך המשכנתאות במשק, שבתחילת 2008 עמד על 138 מיליארד שקל, הגיע בסוף 2016 לשיא חדש של 322 מיליארד שקל.
בדו"ח שהוציאה ב2015, הודתה חטיבת המחקר של בנק ישראל כי בזכות העלייה הדרמטית באשראי הנדל"ני ועליית המחירים בסקטור, המשק ניצל ממיתון. "התנופה שנוצרה בענף [הבנייה] על רקע המשבר העולמי יוצא הדופן בקרב מדינות ה-OECD, התאפשרה הודות לחוסנו של המשק הישראלי בעת הכניסה למשבר, ותרמה לכך שהתוצר צמח כנגד השפל במחזור העסקים העולמי והאטת היצוא" – נכתב בדו"ח.
מאוחר יותר הצטרף גם שוק הרכב לשוק הנדל"ן הרותח, והפך לגורם מאיץ צמיחה. אזרחים התחילו לרכוש רכבים תוך לקיחת הלוואות שערורייתיות וחסרות אחריות, כשהרגולטור עומד מהצד ולא עוצר את הטירוף הפיננסי. לרגולטור היתה כנראה סיבה טובה לשתוק: בסוף השנה שעברה טען שר התחבורה ישראל כ"ץ ש"מיסוי הרכב אחראי למחצית מהצמיחה במשק". גם אם הגזים והמספר הוא נמוך יותר – הרי שמדובר בנתונים מבהילים. על פי אחת ההערכות, בישראל נוסעים כיום 140 אלף כלי רכב פרטיים משלושת השנתונים האחרונים, כשכולם משועבדים כנגד אשראי. כיום חוב ממוצע של משק בית בישראל כבר עומד על כ-72 אלף שקל ללא משכנתאות!
בנק ישראל עומד חסר אונים אל מול הפרדוקס הגדול של השיטה הכלכלית אותה הוא מוביל. שיטה שמצד אחד מחייבת ניפוח בועת אשראי צרכני כדי לשמר את הצמיחה, ומצד שני לא קיים בה שום מנגנון שמאפשר להוציא את האוויר מאותה בועה מבלי לגרום למשבר. בנק ישראל התחיל לסבול מפיצול אישיות – ביד אחת הוא מנפח את הבועה ובשנייה מזהיר מפניה.
דוווקא בגלל כל זה, האזהרה של המפקחת על הבנקים חדווה בר מפני לקיחת הלוואות מוגזמות, תמוהה. הרי ללא אותן "הלוואות רעות", הצמיחה במשק, והבנקים עליהם אחראית בר, היו היום במצב רע מאוד. בר טענה בשבוע שעבר ש"אשראי זה כמו מלח – יותר מדי זה לא טעים ולא בריא. יותר ויותר משקי בית מציגים קשיים להחזיר את החוב". זו אזהרה חלולה בסגנון "שלא תגידו שלא אמרתי לכם". מעין כסת"ח לקראת היום שבו המשק לא יוכל לשאת יותר את הר החובות ויקרוס, כפי שקרה בלא מעט מדינות מערביות רק לפני פחות מעשור.
אז מה גרם לבר להתעורר דווקא עכשיו? מביקורות שערך לאחרונה הפיקוח על הבנקים, הוא מצא שהסיכון הגלום בתיק האשראי הצרכני גדל. הפיקוח מעיד על גידול התארכות התקופה לפירעון הלוואות ועליית היקף החוב של הלווים. גם בהשוואה למגזר העסקי, מצא הפיקוח, תיק האשראי הצרכני מאופיין בשיעורים גבוהים של הלוואות הניתנות ללא ביטחונות ושל הלוואות שהתקופות לפירעונן ארוכות. הפיקוח יודע לספר גם כי בשנים האחרונות הסתמן גידול של מספר הלקוחות המתקשים להחזיר את חובם, תופעה המשתקפת בעלייה של יחס המחיקות ובשיעור ההוצאה להפסדי אשראי.
אם בועת האשראי הצרכני מופיעה בדו"ח כפצצה מתקתקת, שוק המשכנתאות, לעומתו, מתואר כפצצת אטום. "הפנמת הסיכונים הגלומים באשראי לדיור על ידי הבנקים, ובהכוונת הפיקוח על הבנקים, הייתה אחד הגורמים העיקריים לעליית הריבית בשנתיים האחרונות – התפתחות הפועלת למיתון של עליית הביקושים למשכנתאות ולמיתון של עליית מחירי הדירות" – נכתב בדו"ח.
כלומר הפיקוח מודה שהשוק הפך להיות מסוכן. אבל הסכנה הגדולה יותר טמונה בבשורה החיובית לכאורה, לפיה העלאת הריבית על המשכנתאות מיתנה את קצב עליית מחירי הדיור. למעשה, ברבעון האחרון המגמה אף התהפכה ולפי מדדי הלמ"ס מחירי הדיור התחילו לרדת. אם הירידות ימשיכו גם ברבעונים הבאים הן עלולות להפוך במהירות לחדות. בנק ישראל לא מסתיר את העובדה שמבחינתו תרחיש כזה הוא תרחיש אימים.
בדו"ח הפיקוח על הבנקים מצוין שירידה ניכרת ומהירה של מחירי הדירות צפויה להקשות על לווים בהחזר המשכנתא ולפגוע כך גם בבנקים. אם הירידות הללו ילוו גם במשבר גדול באירופה, הדבר עלול, לפי הדו"ח, לשאוב את הכלכלה הישראלית אל תהום עמוקה. במקרה כזה, טוען בנק ישראל, תירשם ירידה חדה של הפעילות הכלכלית המקומית, ירידה חדה של הייצוא, עלייה חדה של האבטלה והתרסקות הבורסה בת"א בכחמישים אחוז עד סוף 2018.
אז האם בבנק ישראל מריחים משבר גדול בדרך? עדיין מוקדם להגיד. בכל מקרה, את חגיגת האשראי הזו אף נגיד או ממשלה לא יעצרו מיוזמתם, אחרת ישראל תאבד את מקור הצמיחה העיקרי שלה. האזהרות של בנק ישראל מהיציע דומות למי שעומד במרפסתו ושופך דלי מים על עוברים ושבים ברחוב תוך שהוא מזהיר אותם מלהירטב. ובמילים אחרות, נראה שיש בבנק ישראל מי שמתחיל להכין כבר עכשיו את תיק ההגנה מפני ועדת החקירה שתקום בעתיד לבדיקת המשבר, שבמוקדם או במאוחר יגיע.
הכותב הוא מגיש התכנית הכלכלית של תאגיד השידור הציבורי "כאן תרבות", פרשן בלילה כלכלי ועורך "הכלכלה האמיתית"