לפני חודש יצאה הודעה בו זמנית בכלי התקשורת, שאומרת כי ניסוי כלכלי חשוב שערכה פינלנד, נכשל. פרסום ההודעה היה שיאו של פיילוט שהפרלמנט הפיני הוציא לפועל בינואר 2017. במרכז הפיילוט חלוקת כסף חינם לאזרחים. הפיילוט נערך בהשתתפות 2000 מובטלים בגילאי 25-80 והסתיים כמתוכנן בסוף 2018. המובטלים קיבלו במסגרתו 560 יורו מידי חודש, שהוגדרו כ”שכר בסיס” – סכום שאמור להספיק לפיני הממוצע כדי לקיים את כל צרכיו הקיומיים.
הייחודיות בפיילוט המדובר היתה שמקבלי ההכנסה הבסיסית יכלו לעשות עם הכסף מה שהם רוצים. מכיסוי חובות, דרך בטלה בבית, עישון קנאביס, הימורים בקאזינו, תשלומי שכירות וארנונה ועד פתיחת עסק קטן או לימוד והכשרה למקצוע חדש. בניגוד לדמי אבטלה – אותם מובטלים קיבלו את שכר הבסיס מהמדינה גם אחרי שהתחילו לעבוד. מטרת הניסוי המרתק הזה היתה לבחון האם למובטלים שמקבלים שכר בסיס, יהיה רצון מספיק גדול כדי לצאת לחפש עבודה או לפתוח עסק, למרות שלא ימצאו תחת סכנה קיומית כלכלית.
בחודש שעבר התקבלו תוצאות ראשוניות לגבי הניסוי. כאמור על פי הפרסומים, שמקורם בממשל הפיני: הניסוי נכשל. הסיבה: מקבלי ההכנסה הבסיסית לא עבדו יותר ממובטלים שלא קיבלו שכר בסיס. ההפרש היה זניח ועמד על עוד חצי יום עבודה בממוצע לטובת משתתפי הניסוי. האם לפיכך הפיילוט הזה, שעיני כלכלני העולם היו נשואות אליו, הוא בעצם זה שיקבור את מודל ההכנסה הבסיסית? האם המודל שרבים ראו בו פתרון לתחלואי השיטה הכלכלית הקיימת הגיע לפיכך לסוף דרכו? התשובה החד משמעית היא לא ויש לכך סיבות רבות.
חשוב להבין כי ממשלת פינלנד החליטה כבר בחודש אפריל האחרון, הרבה עוד לפני שנודעו עדיין תוצאות הניסוי, שלא תאריך אותו מעבר לשנתיים שהוקצבו לו. הסיבה לכך לא היתה בגלל כשלון הניסוי, אלא בשל מחלוקת פנים ממשלתית על תקצוב נוסף של 61 מיליון ליש"ט נוספים (85 מיליון דולר). הכסף נועד לצורך הרחבת הפיילוט, כך שיכלול גם אזרחים שמועסקים. כשזה המצב ברור שלממשלה הפינית אינטרס להציג לתקשורת מצג של פיילוט כושל. אחרת היתה מתקשה להסביר מדוע היא מפסיקה מיזם מוצלח בניגוד להבטחתה להרחיב אותו במקרה כזה. עוד פרט תמוה הוא שההודעה על "כשלון הניסוי" מגיעה הרבה לפני שבכלל הגיעו תוצאות הניסוי המלאות. ההערכה שאלו יהיו רק באזור שנת 2020.
אבל גם כך, התוצאות הראשוניות המתיחסות להשתלבות מובטלים בשוק העבודה, סותרות הערכות של מומחים רבים הטוענים כי חלוקת כסף חינם תגרום לבטלה גדולה יותר מזו הקיימת היום. פרופ' אולי קאנגאס, החוקר הראשי של הניסוי ומי שהוביל אותו הסביר זאת היטב לגלובס: "ראיתי הרבה דיווחים בתקשורת הבינלאומית בימים האחרונים שטוענים שהניסוי נכשל, שההכנסה הבסיסית מתה. אני לחלוטין לא מסכים עם האבחנה הזו. בעצם מצאנו שאלו שנמצאים במערכת הרווחה והאבטלה הקיימת, שמלאה בתנאים ובצעדים שהם צריכים למלא כדי לקבל דמי אבטלה או למצוא עבודה, למעשה אינם מצליחים יותר מבחינת תעסוקה מאשר מי שקיבלו הכנסה בסיסית, או 'לחם מן השמים'."
נקודה מעניינת נוספת נוגעת להגדרה של מה נחשב כהצלחה בניסוי? עם כל הכבוד להגדרה המצומצת להצלחת הניסוי הפיני, מודל ההכנסה הבסיסית בא לתת מענה לבעיות הרבה יותר גדולות:
- לתת מענה להתפתחויות הטכנולוגיות שמייתרות יותר ויותר ידיים עובדות. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו בכמות הצעירים המובטלים באירופה ואת כמות המבוגרים שמתקשה למצא עבודה בכל העולם המערבי. למעשה נוצר מצב אבסורדי: הטכנולוגיה שיכולה להפוך את חיינו לנוחים יותר, קלים יותר, ולאפשר לנו לנוח יותר, הופכת לנטל וסכנה על קיומנו בגלל מחסור מלאכותי בכסף שיצר האדם.
- לתת מענה למערכות הרווחה הקורסות שהוקמו לפני עשרות שנים ולא מתאימות לעולם בו זמן העבודה יורד בניגוד למגמה העולה בתוחלת החיים. המשמעות היא שהפנסיות שהדור הנוכחי והבא יקבלו יהיו זעומות ומערכות ביטוח לאומי יגיעו לסף פשיטת רגל.
- מניעה וצמצום של עוני, אי-שוויון וקיטוב חברתי.
בעיה נוספת שעולה בניסוי היא כמות המשתתפים הקטנה יחסית וההתמקדות במובטלים בלבד. אלו נתונים המקשים בהסקת מסקנות לגבי התנהלות צפויה של מיליונים אחרים. אכן במקור הניסוי תוכנן לכלול אלפי בני אדם מכל הסוגים: ממובטלים דרך שכירים ועצמאיים בכל שכבות הגיל, אולם מטעמי בעיות תקציב הרעיון נגנז. גם פרופ' קאנגאס הביע את אכזבתו מהמספר המועט של המשתתפים בניסוי. "זה היה ניסוי מינורי מאוד, והשותפים שלי למחקר ואני חשבנו שהוא סוג של פיילוט – לא ניסוי שיחרוץ את גורל ההכנסה הבסיסית".
חשוב להבין שבעולם בו הרובוטים והמכונות מחליפות אנשים בשר ודם, בעולם בו רשויות הרווחה כבר לא יכולות לתת מענה הולם לאוכלוסיה המתבגרת, ובכלכלות בהן הבנקים הם אלו שמייצרים ומחלקים כספים קודם כל לשכבות העליונות ואחר כך רק לתחתונות (אם בכלל), מודל ההכנסה הבסיסית הוא לא בגדר מותרות אלא הכרח לצורך המשך קיום החיים בכבוד של אזרחים בכל העולם.
לשאלה החשובה מאיפה יבוא הכסף למימון המודל, כבר הועלו בעבר מספר הצעות על ידי כלכלנים. יש המציעים לממן את היוזמה במקום תקציבי רווחה קיימים. יש הדוגלים בהגדלת הגירעון והחוב הממשלתי, ויש הקוראים להטיל מס עשירים, מס תאגידים, ביטול פטורים והטבות לקצה העליון של הפירמידה הכלכלית, הגדלת המיסוי על שוק ההון וכדומה.
יש גם הצעות מרחיקות לכת, כמו זו של ביל גייטס למשל, למסות את הפעילות הכלכלית של הרובוטים והמכונות החכמות שיחליפו את העבודה האנושית במס מיוחד ויעודי. בישראל, יש המציעים להשתמש בסכומים האדירים הצפויים להצטבר בהדרגה בקרן הלאומית שהוקמה לניהול הכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי, אם כי צעד זה יחייב שינויי חקיקה. הצעה מרחיקת לכת נוספת היא להזרים ישירות לכלל האזרחים את טריליוני הדולר והאירו שכבר היום מוזרמים למערכת הפיננסית דרך הדפסות הכספים של הבנקים המרכזיים.