.
בשנת 2017 השיקה ענקית הטכנולוגיה עליבאבא הסינית מערכת תשלומים מהפכנית. המערכת כבר מיושמת בסניף KFC בהנגז'ו שם גם ממוקמים משרדי עליבאבא. בשביל לשלם באותו סניף לא תצטרכו להביא ארנק, לא מזומנים בכיס, וגם לא כרטיס אשראי. כל מה שתצטרכו הוא רק להביא את עצמכם. המערכת מאפשרת העברת כספים באמצעות מבט למצלמה. לדברי מפתחיה הם הצליחו באמצעות מצלמת תלת מימד חדשנית למנוע הטעיות וזיופים, שכרוכים בצורת תשלום זו. המערכת אמנם עדיין דורשת וידוא עסקה באמצעות הודעה שנשלחת לסמארטפון אבל ניתן להעריך שבשלב מסוים גם על הטלפון יהיה אפשר לוותר.
נחזור לארץ- בשנה האחרונה אנחנו שומעים על רפורמת הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים. לאומי והפועלים התחייבו במסגרת הרפורמה למכור עד שנת 2020 את חברות האשראי בבעלותם לחברות חיצוניות. חלקכם נחשפתם לרפורמה זו בפרסומות לכרטיס האשראי MAX בבעלות ורבורג פינקוס עם ה"למקסם למקסם למקסם", שקנתה לאחרונה את פעילות לאומי קארד של לאומי עם ה"לפנק לפנק לפנק". ההפרדה שכוללת גם את ישראכרט של הפועלים, נועדה להחליש את כוחם של הפועלים ולאומי ששלטו ללא עוררין גם בשוק הבנקאי וגם בשוק כרטיסי האשראי. ההערכה היתה שככל שיהיו יותר שחקנים חדשים בתחום האשראי כך תגבר התחרות והעמלות/הריביות תרדנה. כך לפחות הבטיחו לנו כחלון ופלוג שטפחו לעצמם על השכם. הציבור מחא כפיים. הבנקים באופן מחשיד לא פצו פה ונראה שהכל נראה טוב. אז לא בדיוק. מערכת התשלומים החדשה של עליבאבא חושפת בעצם עד כמה כל הרפורמה הזו היא סוג של הונאת הציבור. בינתיים.
חברות כרטיסי האשראי החדשות קיבלו במסגרת הרפורמה את הבלעדיות על הטכנולוגיה של האתמול (בעלות על שירות תשלום דרך כרטיסים מגנטים) בתקופה בה כבר קיימת טכנולוגיה לתשלום באמצעות זיהוי פנים. הבנקים מצידם כבר הספיקו להשתלט על השוק באמצעות אמצעי התשלום מתקדמים שפיתחו, המוכרים לכולם בשמות "ביט" ו"פפר". למה הדבר דומה? שבתחילת המאה ה20 הממשלה היתה מחליטה לפרק את מונופול יצרן עגלות הסוסים ולהעביר פעילות זו לחברות אחרות – הכל בזמן שאותו מונופול כבר התחיל למכור מכוניות בשוק.
הפועלים ולאומי ניצלו פירצה בחוק להגברת התחרות בבנקים, שאמנם אסר עליהם לעסוק ב"סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב", אבל לא בסליקה דרך אפליקציות. כיום אפליקציות התשלום מכסות תשלומים בין אנשים אבל ברגע שהמגזר העסקי, בדגש על 150 אלף עסקים קטנים, יפתח לתשלומים בביט ופפר (כרגע הוא חסום ברובו בגלל מכשולים רגולטוריים), הבנקים ינצלו את יתרונם ההוני והעסקי כדי לחסל את התחרות בשוק מול חברות כרטיסי האשראי החדשות. אם היתה שוררת תחרות אמיתית בשוק הבנקאי בישראל זה עוד היה בגדר חצי נחמה, אבל מי שחושב שהפועלים ולאומי יתחילו להתחרות זה בזה בשוק אפליקציות התשלום, לא באמת מבין כנראה מהי התנהלות של מונופול.
חברות האשראי, שמצידן משמשות כמתווכות בין חשבונות ששייכים לבנקים, יתקשו להתמודד עם אפליקציות משלהן מול האפליקציות של הבנקים הגדולים. קודם כל פיתוח אפליקציות כאלו לוקח זמן רב וזה עוד מול בנקים שכבר מתבססים חזק בשוק עם כמעט 2 מיליון הורדות לאפליקציות הקיימות בבעלותן. בניגוד לחברות האשראי העצמאיות, הבנקים לא יאלצו לשאת על עצמם עלויות נוספות של תיווך, מהסיבה הפשוטה שהאפליקציות ברשותם יאפשרו העברה ישירה של כסף מחשבונות לחשבונות השייכים להם. יותר מכך, היתרון של הבנקים לא יהיה רק בעלויות אלא גם במידע הרב שהם יצברו וישמרו על המשתמשים הפרטיים והעסקיים שישתמשו באפליקציות שלהם. מדובר ביתרון עצום שיכול להרתיע אפליקציות תשלום נוספות כמו של גוגל ואפל ואפילו זו החדשה של עליבאבא, מלהכנס להתחרות פה בארץ.
במצב של כשל שוק כל כך גדול שזועק לשמיים, על הרגולטור חלה החובה להתערב ולמנוע את כניסתם של הבנקים לתחרות בתחום זה לפחות עד שהחברות החדשות, שאמורות להביא תחרות, יתבססו בתחום. כשמבינים שהרגולטור הוא בנק ישראל, שהוכרז רק בחודש שעבר על ידי ועדת פישמן כ"רגולטור שבוי", ניתן להעריך שללא התערבות ממשלתית זה לא יקרה לעולם.