הרשת סערה כשאושרה בלפולסקי, אמא ל-4, הסבירה למה היא לא מחסנת את ילדיה בסרטון קצר שפורסם בדף הפייסבוק של רשת. הנה 5 תובנות על המקרה:
1. בלפולסקי טענה בסרטון שההחלטה לא לחסן את ילדיה הגיעה מתוך ידע ולא אמונה והיא עושה את זה אחרי קריאה ארוכת שנים של מחקרים, מאמרים והרצאות. במקום לנצל את ההזדמנות ולדרוש ממנה להציג את כל הממצאים האלה ולהפריך אותם, בממסד הרפואי החליטו למחזר את דף המסרים, לייצר הפחדות, לגרום ללחצים, איומים, ובסופו של דבר לא השאירו ל"רשת" הרבה ברירות חוץ מלהסיר את הסרטון מהדף שלה. לא ברור מה היתה התועלת בתגובה כזו, שרק העמיקה את הבלבול בקרב אלו שמתלבטים אם לחסן או לא. אלה נותרו עם הרבה יותר סימני שאלה ועם מעט מאד תשובות.
2. הניסיון של בלפולסקי להציג את כל החיסונים כאילו הכל מקשה אחת השייך לרע המוחלט – הוא לא נכון, לא אחראי וראוי לביקורת. כל זה עדיין לא מצדיק את התגובה ההיסטרית של עמותת מדעת (שמורכבת מרופאים והובילה את ההתנגדות) כאילו היה זה מדובר באיום קיומי על מדינת ישראל. במדעת כנראה עוד לא הפנימו שכבר מזמן אין חיה כזו שנקראת ל"השתיק דעה" או "להעלים דיון". בעידן בו כל אזרח הוא כלי תקשורת שיכול להפיץ מידע, התוצאה היתה שהסרטון הפך לויראלי עוד יותר אחרי שהוסר מאתר רשת, ובלפולסקי הפכה בן יום לגיבורת רשת.
3. לפני שבממסד הרפואי רצים "לצוד" מתנגדי חיסונים, היה עדיף אילו היו עושים קודם כל סדר בבית שלהם כדי להחזיר את אמון הציבור. כך למשל מצד אחד רופאים מסבירים לנו שהחיסונים זה הדבר הכי בטוח והכי טוב שקרה לנו, מצד שני רוב הרופאים בבתי החולים מסרבים להתחסן באופן עקבי בחיסונים שממליץ עליהם משרד הבריאות.
4. הבלבול בתוך הממסד המשיך גם יום למחרת בסרטון תגובה לבלפולסקי, שהופץ בוואלה. בסרטון הופיע נציג מכון דוידסון, ד"ר ארז גרטי, וטען שהחיסונים מתבססים על מחקרים גדולים שנעשו על מיליוני בני אדם ופורסמו בכתבי עת גדולים. הבעיה שרק כמה ימים לפני כן ד"ר קרת הציג לאבי עמית (בכתבה ששודרה בחדשות 10), איך עשרות אחוזים מכלל המחקרים הקלינים שנעשו מטעם חברות התרופות, נגנזו ולא פורסמו אחרי שהניבו תוצאות לא טובות. בכתבה רואים גם את הסכומים האסטרונומים שהזרימו חברות התרופות לאותם עורכי המגזינים הרפואיים מהגדולים בעולם. אז לאיזה ד"ר הציבור המבולבל צריך להאמין? לא ברור.
5. הגיע הזמן שבממסד הרפואי יגיעו למסקנה שהדרך להתמודד עם מידע בעייתי במאה ה21 הוא לא בססמאות, הוראות, איומים והחרמות, אלא בדיון פתוח, אמיץ, לא מתנשא, שנעשה בשקיפות מלאה, תוך מתן מידע מהימן מלא המציג גם את היתרונות ולא פחות חשוב – גם את החסרונות עבור כל טיפול רפואי. הנסיון להצניע או להסתיר מידע לא נוח יתגלה מהר מאד ברחבי הרשת ויקטין עוד יותר את האמון. בכל מקרה אפשר להסכים שהצנזורה היתה ועודנה נשארה הבחירה הגרועה ביותר כדי להתמודד עם ביקורת.