ד"ר חגית אולנובסקי, צילום: האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה
הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה הוקמה על בסיס ההבנה, שקיים קשר הדוק בין איכות המזון שצורכת האוכלוסייה למגמות התזונה ולשיפור במדדי בריאות הקשורים לתזונה. אחת מהמלצות הוועדה הייתה חקיקה בנושא הגבלת פרסום מזון מזיק בדגש על ילדים. לשם כך הוקמה ועדת משנה בשם ועדת אסדרה למניעת מזון מזיק לילדים.
ד"ר חגית אולנובסקי היא מומחית לניהול סיכונים סביבתיים ומנכ״לית של הפורום לתזונה בת קיימא. אולנובסקי הוזמנה לפני כשבועיים לועדה. בראיון לתכנית "מכאן ומכאן" עם ערן הילדסהיים בתאגיד השידור כאן (רדיו כאן תרבות) היא מספרת מה קרה מרגע שניסתה לברר מדוע היא נמצאת בועדה שהמהות שלה רפואית ולמרות זאת חלק נכבד מחבריה הם אנשי תעשייה או כאלה שמקושרים אליה.
"אין בוועדה נציגי ציבור אמיתיים, הועדה מורכבת רובה ככולה מראשי התעשייה, ואין שם אנשי מקצוע שיכולים לשמור על בריאות הציבור" מספרת אולנובסקי. "יש תזונאים אבל רק עובדי משרד הבריאות. אם כבר לקחו אנשים מחוץ למשרד הבריאות והמשרד החליט שהוא לא מחליט לבד והוא רוצה להתיעץ- למה לקחו אנשי תעשיה?"- היא מתפלאת.
ברגע שאולנובסקי ניסתה להבין מדוע נציג הציבור בועדה נמצא בקשר עם מועצת החלב היא עוררה מהומה גדולה. "אחד הדברים שהצגנו הוא ריבוי הכובעים כאשר מומחה [בועדה], רופא או תזונאית, בכובע אחד יועץ לאחת התעשיות שמשווקות או מוכרות את אחד ממוצרי המזון ובכובע האחר יושב ונותן עצות לבריאות הציבור". פה ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל איגוד רופאי הילדים, שנמצא בקשרים עם מועצת החלב הרגיש שלא בנוח. "כשהתחלתי לדבר על ריבוי הכובעים, ד"ר גרוסמן מחה, וביקש להפסיק את הדברים שלי, כיוון שלטענתו מנדט הועדה היה לדבר על פרסום בלבד ולא על דברים אחרים. יו"ר הועדה נתן לי להמשיך ובצדק כי ברור לנו שזה חלק מהטקטיקה של התעשיה הזו" – מתארת אולנובסקי. כשאולנובסקי המשיכה לדבר בנושא זה, החליט ד"ר גרוסמן לקטוע את השתתפותו בישיבה ויצא בזעם מהחדר.
"אמרתי שלוש פעמים שאם אני שוגה בעניין העובדות שיתקנו אותי. אין לי שום כוונה להוציא דיבה או להגיד מידע לא נכון אבל לא היתה טענה לגבי העובדות. היתה טענה האם זה בכלל רלבנטי. אז כן, זה מאד מאד רלבנטי. כשהציבור קורא כתבה בעיתון באחד מכלי התקשורת ולא יודע שהמומחה הגדול מקבל תשלום מתעשיית מזון כזו או אחרת, אז הציבור קורא או שומע את המלצות המומחה מבלי לדעת מה עומד מאחוריהן" – מסבירה אולנובסקי.
הבעיה היא לא ד"ר צחי גורסמן. מדובר בתופעה. במהלך הישיבה התברר שמשרד הבריאות כלל לא בדק את ניגודי העניינים של המשתתפים בועדה וכעת הוא עושה זאת בדיעבד. בדיוק נגד זה יוצאת אולנובסקי. מדובר בתופעה בה לא מונעים מרופאים שמקבלים תשלום מחברות, לשמש כנציגי ציבור בועדות שאמורות לקבל החלטות לגבי אותן חברות. יתכן שהתשלום לא יהיה ישיר ויעבור לאיגוד שהם חברים בו או יגיע בצורה של חסויות לכנסים שהם מופיעים בהם. כנסים רפואיים עבור הרופאים הם מפתח להתעדכן בכל החידושים והמחקרים האחרונים, הם פלטפורמה ליצירת קשרים מקצועיים וכלי חיוני כדי להתקדם בתחום. אף אחד לא ירצה למצא את עצמו מחוץ לכנסים כאלה שממומנים על ידי התאגידים.
ההתנהלות בועדת האסדרה למניעת פרסום מזון מזיק לילדים היא לא יוצאת דופן מכלל הועדות של משרד הבריאות. "גם המועצה הלאומית לתזונה, גסטרואנטרולוגיה, המועצה שאמורה לייעץ למשרד הבריאות בהנחיות התזונה מורכבת מלא מעט מומחים שמקבלים גם תשלום או שווה כסף מהתעשיה כולל היושב ראש וזו שערוריה" – קובלת אולנובסקי. "זה מאד עצוב. משרד הבריאות מעסיק עובדים מצוינים. גם רופאים גם תזונאיות, אנשי מקצוע מעולים מהשורה הראשונה שלהם אין ניגוד עניינים, כי הם מקבלים את המשכורת מהכספים שלנו מהמיסים שאנחנו משלמים ואני סומכת על האנשים האלה. הם מאד רוצים להתיעץ עם מומחים נוספים? מצוין שיתיעצו אבל לא עם מומחים שמקבלים תשלום מהתעשיה".
לדבריה הפתרון צריך להיות בקוד אתי שיכתב בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, וגופים מקצועיים נוספים בנוגע לקשרים עם תעשיית המזון, הפרסום והשיווק, אשר יבהיר ויגדיר: מי יכול לייעץ, באילו תנאים יבוצע הייעוץ, גילוי נאות ,העדר ניגוד עניינים, ואיך יוכל הציבור לדעת על כך בזמן אמת. מדהים לגלות שקוד אתי כזה לא קיים היום.
ד"ר צחי גרוסמן סרב להגיב על הדברים. משרד הבריאות מוסר בתגובה:
"בוועדת האסדרה ובוועדות היישום נקבע רוב לנציגי ציבור לצד מקום לכלל הגורמים והנוגעים לדבר להביע את עמדתם ולהיות שותפים לתהליך.למשרד הבריאות יש נוהל בדיקת ניגודי אינטרסים אשר נמצא בהליך יישום לכלל חברי הוועדה. אנו דוחים את הניסיון להכפיש אנשי מקצוע ולהטיל דופי ביושרתם ללא צידוק. כמו בוועדות אחרות, ככל שיתגלה ניגוד אינטרסים כזה או אחר, הנציג הרלוונטי יקבל הנחיות כיצד לנהוג בדיון הנוגע לאותו ניגוד עניינים".