תארו לעצמכם שאתם קוראים את הידיעה הבאה: שותפי לויתן הודיעו כי במהלך הפעלת אסדת טיהור הגז מקידוח לויתן הממוקמת בחוף דור-נחשולים, זוהתה דליפה של קונדנסט, ככל הנראה מסדק בצינור או ממגוף פגום. אדי הקונדנסט גרמו לפיצוץ אדיר ולשריפה שהוציאה את האסדה מכלל שימוש. כתוצאה מדליפת הקונדנסט והגז היה צורך בפינוי מהיר של התושבים באזור מזכרון יעקב בדרום ועד לעתלית הצפון. אם זה נשמע מופרך, כדאי לזכור את התפוצצות אסדת הקידוח Deepwater Horizon במפרץ מקסיקו, ב 20 לאפריל 2010.
כדאי לזכור גם את הפיצוץ בצינור הגז טראנס-קנדה שהתרחש לפני מספר ימים, ב-7 ליוני 2018. הצינור החדש, שאמור היה להיות 'הטוב ביותר', התפוצץ ב-7 ליוני 2018 במערב וירג'יניה, ארה"ב. הלהבות של השריפה נראו למרחק של קילומטרים, והמשטרה הזהירה את כל מי שיכול לראות את הלהבות להתפנות. הצינור בן שישה חודשים בלבד, הוכנס לשירות ב -1 בינואר 2018. טראנס-קנדה הדגישה בזמנו כי הצינור נבנה בבטיחות. לדברי נציג החברה בינואר 2018: "אנחנו מצפים לדורות של פעולות בטוחות…..זה באמת הצינור הטוב ביותר ואנו מצפים לשנים רבות של פעילות בטוחה, אמינה, ויעילה."
אם גם זה לא משכנע אתכם, כדאי לזכור את הכשל, שדווח כ'תקלה', בקידוח לויתן 2 מה-15 למאי 2011. רק 15 חודשים אח"כ, באוגוסט 2012, הוחלט על תוכנית אטימה ונטישה. ביצוע התוכנית ואטימת קידוח לויתן 2 ארכה כחודשיים וחצי. ב- 11 לנובמבר, שנה וחצי אחרי ה'תקלה' הושלמו הפעולות לאטימת קידוח לויתן 2, אשר הסתיימו בעצירת שפיעת המים ממנו. מהות הכשל, על פי דיווחי נובל אנרג'י, באי ביצוע כנדרש של כל הפעולות הטכניות הקשורות למילוט בתהליך הורדת צינורות מגן. הדיווח של דלק קידוחים לבורסה על הכשל בקידוח לויתן 2 מה-15 למאי 2011, מצטיין בניסוח סטרילי: "במהלך ביצוע הקידוח זוהתה זרימה של מים בחור הקידוח מאחורי צינורות הדיפון אל קרקעית הים".
דוח 'חקר ימים ואגמים לישראל' שהוגש למנהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה והמים בפברואר 2013, מספק נתונים נוספים על הכשל בקידוח לוויתן 2: "בעקבות תקלה שארעה במאי 2011 בקידוח לוויתן 2, שבעקבותיה חברת נובל אנרג'י הפסיקה את הקדיחה, מוזרמים מים מלוחים וחומר חלקיקי משכבה עמוקה בקצב של 12 – 14 אלף חביות מידי יום (נתוני נובל אנרג'י)"
עמירם ברקת מגלובס כתב כי "משרד התשתיות הורה לעצור את הקידוחים באזור מבנה "לוויתן", עקב תקלה שהתרחשה בקידוח לוויתן 2. קידוח לוויתן 2, שנועד לקבוע את גודלו של מאגר הגז ב"לוויתן" הופסק לאחר חדירת מים לפיר הקידוח. במשרד התשתיות אמרו לגלובס כי 'היה מזל גדול שמה שחדר לפיר הקידוח היו מים ולא גז או חס וחלילה נפט', וכי 'במקרה כזה היה עלול להתרחש אסון אקולוגי חמור'. איתי טרילניק מדה מרקר מצייר מציאות קשה לגבי התקרית: "התקלה עוררה דאגה רבה, שכן אילו היה מדובר בנפט היה עלול להגרם אסון סביבתי כבד. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר אתמול כי המדינה אינה ערוכה להגן על אזרחיה מפני תקלות בקידוחים שבים."
חייבים לדון ולהסיק מסקנות מהכשל בלויתן 2. תקרית זו מטילה ספק בטענות על השליטה באסדה. לא ברור אם היה דיווח מלא על הכשל, פירוט והסברים על הכשל לממשלה או לציבור הישראלי, אך ברור שצריך לחקור אותו בפירוט ולדווח עליו בשקיפות.
בשיקולים לבחירת מיקום אסדת הטיפול בגז מלוויתן יש להבחין בשני סוגי אירועים. הראשון הוא מסוג אירועים של פליטות מתוכננות שוטפות. בתחום זה אומרים לנו שאסדת לויתן תכלול מערכת סגורה הכוללת תהליכים למישוב אדים ולטיפול בפליטות. לצד זה עומד הרקורד הגרוע של נובל אנרג'י בעולם בתחום הפליטות והכשלים. בפרסום של מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2016, הודיע משרד הבריאות על מוקד זיהום אוויר משמעותי מאסדת תמר. "בעקבות הבהרות שדרש המשרד להגנת הסביבה מחברת נובל אנרג'י מדיטרניאן, במסגרת הטיפול בהיתר הפליטה של אסדת תמר, ביצעה החברה מדידות חדשות שבעקבותיהן עודכנו השנה דיווחי הפליטות מאסדות הגז הטבעי, המצויות במרחק 22 ק"מ מחופי ישראל. כמויות הפליטה המעודכנות של חומרים אורגניים נדיפים, לרבות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים גבוהות פי 30 מהכמויות שדווחו בשנים קודמות ומגיעות לכ-1,200 טון חומרים אורגניים נדיפים וכ-53 טון חומרים מסרטנים. מקור הפליטה המרכזי הוא בתהליך סילוק שאריות מים מהגז הטבעי באסדת תמר…יצוין כי באסדת "לוויתן" לא צפויות פליטות אלו, מאחר ותהליך סילוק המים מהגז הטבעי מתוכנן להיות תהליך סגור, הכולל מערכות למישוב אדים ולטיפול בפליטות"
חמורים עוד יותר הם האירועים מהסוג השני – אלה שמקוטלגים כבעלי סיכוי נמוך עם תוצאות קטסטרופליות. מדובר בארועים כמו אלו שהיו בפוקושימה ב-2011, והארוע של אסדת Deepwater Horizon. ברור שההשפעות של כשלים בפרויקטים של גז יכולות להיות קטסטרופליות ויש לתת משקל לסיכונים קטסטרופליים כאלה.לפני ההתפרצות של הגז והנפט. ב – 2010, באסון Deepwater Horizon נקדחו אלפי בארות, רובן ללא בעיית שליטה בבאר. בשנים האחרונות נקדחו בהצלחה מספר בארות גז עמוקות בישראל, ללא דיווח על דליפת פחמימנים מהותית. אבל כל אחד מהקידוחים הבאים עלול להיכשל באופן קטסטרופלי. אסור שנתפס לתחושת שאננות לגבי הסיכון האמיתי באסדת לויתן.
מקבלי ההחלטות בנושא אסדת לויתן חייבים לחשוב על התוצאות במקרה והם טועים בהחלטתם. הם חייבים לחשוב על דרכים להקטין ולמזער תוצאות קטסטרופליות. חייבים להרחיק את הסכנות האלו מאזרחי ישראל, להזיז את אסדות הטיפול בגז מחופי ישראל אל תחומי קידוחי הגז בלב הים.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן