נתון מדהים שפורסם השבוע בגרדיאן הבריטי מציג תמונה מדאיגה בה רוב חברי הפרלמנט לא יודע איך כסף בכלל נוצר במשק. סקר שהוזמן במהלך השנה על ידי גוף המחקר המוניטרי הבריטי "פוזיטיב מאני" מצא כי 85% מחברי הפרלמנט בבריטניה לא היו מודעים לעובדה כי כסף חדש נוצר בכל פעם שבנק מסחרי מעניק הלוואה. 70% חשבו כי רק לממשלה יש את הכוח ליצור כסף חדש.
גם אצלנו כששאלתי את שר האוצר משה כחלון לפני כשנתיים אם הוא יודע איך נוצר כסף, הוא ענה ש"זה לא בשבילו – זה לפרופסורים". חשוב להבין – כמעט כל הנושאים הפוליטיים שלנו, החל מביטחון סוציאלי ועד דיור מתחברים לנושא של יצירת כסף, מה שמגביר עוד יותר את התמיהה לגבי חוסר ההבנה של אותם פוליטיקאים שמייצגים אותנו.
אז איך נוצר כסף? הרוב המוחלט של הכסף במדינה מיוצר על ידי בנקים בזמן מתן הלוואה. בכל פעם שבנק מעניק הלוואה הוא מזין בחשבון הבנק של הלווה כסף חדש שהוא מייצר מהאויר כספרות במחשב. בתקופות חירום גם הבנק המרכזי מצטרף ליצירת הכסף, כפי שקורה אצלנו מאז 2009. באותה שנה החליט הנגיד דאז סטנלי פישר להדפיס מיליארדי שקלים כדי לרכוש דולרים. עד היום הודפסו מעל 300 מיליארד ש"ח. גם בעולם, מאז משבר הסאב-פריים בנקים מרכזיים מדפיסים ורוכשים עם הכסף בעיקר אגרות חוב. בשני המקרים הפעולות מנפחות את כיסהם של התאגידים הפיננסים והספקולנטים.
למעשה מאז נותק תקן הזהב בשנות ה-70 על ידי ניקסון, כל הכסף שלנו מיוצר מהאוויר ללא תלות בכלום, כאילו צמח על עץ. הבנקים המרכזי של אנגליה וקרן המטבע, הסבירו בדוחות שפרסמו בשנים האחרונות כי בנקים לא עובדים על פי מודל מכפיל כסף, כפי שרבים מהכלכלנים נוטים לחשוב. כלומר הם לא מעמידים הלוואות כמכפלה של הפיקדונות שהם כבר מחזיקים, אלא מיצרים כסף מתוך אמונה. אמונה למשל שמחירי הדיור ימשיכו לעלות, נותנת לבנקים את הבטחון לייצר כסף עבור משכנתאות. אותו הסיפור נכון גם לגבי השקעות פיננסיות וצריכה פרטית. מערכת כזו מתגמלת בעיקר את יצרני הכסף, מנפחת בועות חוב, מרכזת את העושר בידי מעטים, ומותירה משפחות רבות במינוסים.
בשורה התחתונה כשאומרים לכם שכסף לא גדל העצים, אז תדעו שזו קלישאה שגויה. יש "עצים" שעליהם גדל כסף, אלא שבנקים פרטיים השתלטו עליהם ומנצלים אותם כדי לנפח את שורת הרווח שלהם ועל הדרך מנפחים גם את סך כל החובות במשק. אילו העץ הזה היה באחריות מלאה של המדינה אפשר היה לייצר ולהשתמש בכסף הזה, שהוא משאב לאומי-דמוקרטי, כדי להשקיע בנכים, בחינוך ברווחה.
אז מה נוכל לעשות במקום זאת? לאפשר למדינה להדפיס כסף, כפי שכבר עושה בנק ישראל מ2009, אלא שבמקום שהכסף יזרום לספקולנטים במערכת הפיננסית, הוא יועבר לתועלת חברתית כגון תשתית ירוקה או חינוך. העברת הכסף למשק תוכל להתבצע על ידי תגמול חד פעמי של האזרחים או כהכנסה בסיסית חודשית שתועבר לכל אזרח ללא הבדל בין אם הוא מובטל או בין אם הוא עובד. ניסוי גדול מסוג זה כבר מתבצע בפינלנד מאז תחילת השנה ואת תוצאותיו נדע במהלך 2019.
מהלך כזה כמובן לא חף מסיכונים וצריך לבצע אותו בזהירות מירבית. שימוש מופרז בכלי של יצירת כסף עלול לגרור מצב של היפראינפלציה, בדיוק כמו ששימוש מופרז ביצירת כסף היום על ידי הבנקים גורר אינפלציה גבוהה במחירי הדיור. חוקרי קרן המטבע מצאו בסימולציה שביצעו ב-2012 כי אילו הכוח הזה של ייצור הכסף היה עובר לידי המדינה מהבנקים באופן בלעדי, המשק היה צומח ב10% יותר ביחס למצבו היום, כמות החובות היתה צונחת והאינפלציה היתה מתאפסת.
תמיכה במסקנות צוות החוקרים של קרן המטבע הגיעה במפתיע גם מהפרשן הראשי של הפיינשל טיימס, מרטין וולף, וגם ממייסד מערכת היורו, ברנארד ליאטר. כך או כך גם אם יש מחלוקת לגבי שינוי מוניטרי כזה, עדיין עולה השאלה כיצד "העץ" שמגדל כספים, שהוא לכל הדעות משאב לאומי, נמצא רובו בשליטת הבנקים פרטיים ולא בשליטת הציבור.