.
לפאשיזם יש הגדרות נרחבות ושונות. אחת מהן היא שהייצוג בממשלה נעשה באמצעות התאגידים. אמנם שקד אינה מצהירה על עצמה כ"אשת התאגידים הגדולה" אבל בפועל הרבתה בקדנציה האחרונה לייצג אותם מאחורי הקלעים. היא דאגה כמי שעומדת בראש ועדת השרים לענייני חקיקה לברור את החוקים כך שלפחות חלק מהם, שאמורים לפגוע בתאגידים, יפלו ולא יגיעו לאישור הכנסת. ביחד עם תומר אביטל ואסף נתיב מ"שקוף" חקרנו ומצאנו כמה דוגמאות לכך:
1.התנגדות לביטול עמלת פרעון מוקדם
היום הבנקים טומנים ללווה מלכודת על ידי כך שהם מפתים אותו לקחת משכנתא "זולה" בתחילת הדרך, ואז משתמשים בעמלת הפרעון המוקדם כדי לכבול אותו למשך עשרות שנים לאורך כל תקופת ההלוואה. בתקופה זו הם מכניסים ללווה את כל התוספות היקרות. כשהלווה מבין את המלכודת ומבקש למחזר את המשכנתא, הוא נדרש על ידי הבנק לשלם עמלת פרעון המוקדם שיכולה להגיע לעשרות ומאות אלפי ש"ח.
עמלה זו למעשה מרתיעה לקוחות מלמחזר משכנתא, מונעת פתיחת שוק מיחזור מפותח, פוגעת בעקרונות השוק החופשי והופכת עשרות אלפי לווים ללקוחות שבויים של הבנק למרבית שנות חייהם. העמלה נוספה כחלק מחוק ישן שנועד לתת מענה למצב קיצון זמני ששרר ב-1981 שבו הריבית ירדה בחדות, אולם מאז לא בוטלה. בכנסת היה קונצנזוס סביב שינוי מודל העמלה כפי שהציע ח"כ יואב קיש, אולם שקד כיו"ר ועדת השרים לחקיקה התנגדה להעלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. ההתנגדות הגיעה גם אחרי שהחוק שונה כך שהבנקים לא יפסידו בגינו (אבל גם לא ירויחו ממנו כפי שקורה היום). אחרי פיזור הכנסת התנגדה להעברת ההצעה בוועדת ההסכמות, וכתוצאה – נגנזה.
תגובת לשכת שרת המשפטים: שקד סירבה להגיב. איגוד הבנקים ובנק ישראל מתנגדים לביטול העמלה בטענה שהבנקים ייקרו את המשכנתאות כדי לפצות על אבדן הכנסות. מומחים עצמאיים מצאו שאין ממש בטענה שהעמלה הכרחית לתפקוד התקין של הבנקים. לדבריהם הטענה שיש לשפות את הבנקים על הרווח העתידי התאימה לתנאים הכלכליים המיוחדים ששררו בשנות השמונים ואינם רלבנטיים עוד.
*
2. חוק הריכוזיות
חוק זה קבע שהפירמידות העסקיות שמניותיהן או האג"חים שלהן נסחרות בבורסה – יצומצמו לשלוש שכבות בלבד כדי למנוע מצבים של מינוף מוגזם, סיכון ציבור המשקיעים ועוד. כולנו נדפקים משכבות מרובות. כספי הפנסיה, קופות הגמל והביטוח שלנו מושקעות בחברות, ואי-קיום חוק הריכוזיות משאיר את הכסף שלנו בסכנה גדולה יותר ומאפשר לאנשי עסקים פרטיים לקחת סיכונים גדולים יותר – על חשבוננו. ראו מקרים כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר או יצחק תשובה.
בקיץ 2017 הודיעה חברת IDB לרשות לניירות ערך שלא תספיק לעמוד בתנאי החוק ולקפל שכבה בפירמידה עד דצמבר 2017 (כיום פירמידת IDB מונה 4 שכבות). ל-IDB היה פתרון יצירתי: במקום לקפל שכבה, הם הציעו למכור את המניות בדסק"ש (דיסקונט השקעות, שכבה בפירמידת האחזקות) לתאגיד פרטי ייעודי – שיהיה בבעלות ובשליטה של אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה ב-IDB. כלומר, הם מצאו דרך להתחמק מקיפול השכבה ומביצוע חוק הריכוזיות. מי אישר את ההתחמקות? שרת המשפטים איילת שקד.
איך זה פוגע בנו? כולנו נדפקים מזה (מלבד הבעלים של IDB). כספי הפנסיה, קופות הגמל והביטוח שלנו כאמור מושקעות בחברות שבאחזקת IDB.
תגובת לשכת שרת המשפטים: שקד סירבה להגיב.
3. אנטי חקיקה
שקד יוצאת נגד חקיקה – אבל מסתבר שאם את החוקים מקדמים לוביסטים שתרמו לה אישית, אין לה בעיה לקדם כפי שאפשר לראות בסרטון
4. חוק סימון המזון
בשלהי 2017, שקד נלחמה נגד רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות בטענה כי הן יקשו על יצרניות המזון ויגרמו לעליות מחירים. למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017, מה שהיה אמור להציל את בריאותם של אלפי אנשים מידי שנה, היא תצא לפועל בסוף רק בינואר 2020 בעקבות התערבותה של שקד. לא מן הנמנע שתאגידי המזון ינצלו את הזמן הזה כדי למסמס אתהחוק.
תגובת לשכת שרת המשפטים לשקוף: "צר לנו שגם כאן מושמעת טענה פופוליסטית שמשמעותה העלאת יוקר המחייה באופן ישיר. בקדנציה הקודמת שרת המשפטים איילת שקד, שכיהנה אז כחברת כנסת, העבירה חוק חשוב זה, במטרה לאפשר לחברות המזון זמן מספיק להתארגנות בלי שייאלצו לספוג הפסדים כספיים רבים, שיושתו אחר כבוד על כולנו ויעלו את מחירי המזון עוד יותר. צדקנות כמו זו הנובעת מחוסר הבנת משמעותה של רגולציה מזיקה גורמת לעליית מחירים בלתי נגמרת. הדרך היא הפוכה לחלוטין".
5. הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח
מוסד מסוג זה נועד למנוע מהחברות לגרור את המבוטחים לדיונים יקרים,מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט במקום לשלם להם את הכספים המגיעים להם. מדובר בחוק שדחפה הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, שבעקבותיו נוה (מייצג בעצמו את מנורה) השפיל אותה מעל הבמה בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת בשנה שעברה. שקד התנגדה להעברת החוק.
תגובת לשכת שרת המשפטים: "מדובר בשקר – הנושא עבר בתמיכת שקד בחוק ההסדרים, כולל בממשלה ובוועדת השרים לחקיקה, ונשר מהנוסח לפני שהונח לקריאה ראשונה לפי החלטת הלשכה המשפטית של הכנסת. באופן ענייני, לצד הדרישה הפופוליסטית לאפשר לרגולטור יד חופשית כשופט ותליין בו זמנית, ראוי לציין כי דרישות רגולציה כאלו גורמות בסוף לעליית מחירים במשק. ".