הודעתה של דלק קידוחים על חתימת הסכמים לאספקת גז טבעי למצרים, תפסה את שוק ההון הישראלי בהפתעה. לאחרונה אפילו אנליסטים, שלאורך שנים צפו שייצוא גז טבעי הוא קרוב, החלו לשנות את דעתם. כמי שצפה לפני מספר שנים שהייצוא לא יתבצע, אלא אם תתרחש תפנית גיאופליטית משמעותית במזרח התיכון ובמידה שהתנאים הכלכליים יאפשרו זאת, נראה לי שהתפנית טרם התרחשה – וייצוא הגז הטבעי אינו קרוב יותר היום מאשר היה שלשום.
אני מקווה שההסכם הזה אכן ימומש, אם כי איני רואה סיבה למפעלים במצרים לייבא גז יקר מישראל כאשר הם יכולים לרכוש גז זול יותר ממצרים. בתמצית, אל יתהלל חוגר כמפתח, נחכה ונראה. בהודעה לבורסה (ובהודעה לעיתונות השונה ממנה לא מעט), ככל שהיא חיובית ומשמחת, רב הנסתר על הנגלה, והיא משאירה מספר נקודות סתומות להבהרה ולדיון, ביניהן:
* ההתחייבות של הקונים אינה ברורה. לפי ההודעה "הרוכשת התחייבה לרכוש או לשלם עבור כמות שנתית מינימלית בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם". היקף ה-TOP לא נמסר. לעומת זאת, המוכרות התחייבו לספק לרוכשת כמות שנתית של כ- 3.5 BCM.
* לא ידוע מי זו דולפינוס, היכן היא רשומה, מי הם בעליה, מה היקף נכסיה, היכולות שלה, וכו'. היא יכולה להיות חברת קש ולא ברור אם תוכל להשיג את הערבויות לטובת המוכרים שהם תנאי מתלה בהסכם.
* לא ברור מה המצב עם הווטו של ממשלת מצריים על עסקאות גז עם ישראל. כל זה עד פתרון בעיית הקנס שהוטל על חברות הגז המצריות בעקבות הפסקת הזרמת הגז לישראל ב-2011.
* מצריים תגיע השנה למצב בו תפיק מספיק גז לצרכיה ותפסיק לייבא גז. החל מהשנה הבאה ולא יאוחר מ-2020 מצריים תוכל ומתכוונת לייצא גז. בתנאים אלו לא ברור כלל מדוע מצריים זקוקה לייבוא גז מישראל.
* ב-27 לינואר 2018 אמר טארק אל מולה, שר האנרגיה המצרי, כי מצרים תפסיק לייבא גז כבר באמצע 2018 הרבה לפני שלוויתן יוכל להזרים גז, ואף תחל לייצא כשנה אח"כ. התפתחות זו הינה תוצאה של הפיתוח המהיר של מאגר זוהר המצרי המכיל כ 810 BCM אשר החל בהפקת גז בדצמבר 2017. בשלב הראשון בהיקף שנתי של כ- 11 BCM ובמהלך 2019 כמות ההפקה השנתית צפויה להגיע לכ- 27 BCM ובכך להעביר את שוק הגז המצרי ממצב של מחסור למצב של עודפים. יתרה מזאת, למצריים יש שדות גז נוספים הנכנסים עכשיו להפקה והיא תוכל להגדיל את תפוקת הגז משדה זוהר ע"י קידוח בארות נוספות.
ולבסוף, נשאלת השאלה האם החתימה וההודעה על הסכמים אלו מטרתם לאפשר את מכירת האחזקות בתמר ובלוויתן לציבור?
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במכון ואן ליר