משה כחלון, קרנית ופלוג וחדווה בר. צילום מסך: יוטיוב
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בשבוע שעבר ב-ynet, נמצא ש 46% מבין אלו שיש להם חשבון בנק היו במינוס לפחות למשך חודש אחד. סך הכל מדובר ב-1.14 מיליון משקי בית, הכוללים כ-4.15 מיליון נפשות. כשליש מהם נמצאים במינוס תמידי. אחד הטריגרים הגדולים לכניסה למינוס על פי הדיווח הזה היא המשכנתא. לא פחות מ- 62% ממי שלקח משכנתא בישראל נאלץ להסתגל לחיים לא רגועים עם אוברדאפט. הנתון המדאיג הזה מתחבר לנתון מדאיג עוד יותר שפרסם בנק ישראל בתחילת החודש.
לפי בנק ישראל חלה עליה בכמות לוקחי המשכנתאות שנמצאים בפיגור של מעל ל-90 יום בהחזר המשכנתא. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז שנת 2012. כשמסתכלים על התמונה הרחבה סך כל המשכנתאות שנמצאות בפיגור מגיעות ל- 2.56 מיליארד שקל. הנתון הזה מהווה 0.76% מסך כל יתרת המשכנתאות. המספר הזה אמנם נשמע קטן אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו נכנסים לסוף תקופת ריבית האפס, זו יכולה להיות תחילתה של מגמה מסוכנת.
אם לפני קצת למעלה מעשור משכנתא של כמה מאות אלפי שקלים בודדים היתה נחשבת לסיכון מטורף, בשנים האחרונות האווירה הציבורית השלטת אומרת שאין שום בעיה לקחת גם משכנתא של מיליון ש"ח לעשרות שנים קדימה, והיקום כבר איכשהו יסתדר כך שנצליח להחזיר אותה. האבסורד שהסיכון היום הוא לא אותו סיכון שהיה קיים לפני עשור אלא שילש ואפילו ריבע את עצמו. הבורסות שהופכות יותר ויותר ללא יציבות בעקבות עליית הריבית בארה"ב הן תמרור אזהרה לכך ש-10 שנים של שגשוג יחסי, הן לא ערובה ל-10 שנים נוספות נטולות משבר כלכלי גדול. כשהמשבר הגדול יגיע והוא יגיע, הוא יתפוס רבים מלוקחי המשכנתאות ללא בלוני חמצן כלכליים. מעבר לבעיה האישית מדובר בסכנה גם למשק כולו.
כאן נשאלת השאלה איך בתוך עשור הידרדרנו ככה? איך יתכן שכל כך הרבה ישראלים נפלו לבור המשכנתאות שלאט לאט הופך לסחרור חובות שקשה לצאת ממנו? התשובה פשוטה מאוד, במשבר 2008 בנק ישראל הוריד את הריביות ובדרך הזו הפך את החיסכון בבנק ללא אטרקטיבי ואת ההלוואות לכל כך זולות ש”"רק פראיר לא יקח – זה בחינם". במצב כזה כמויות גדולות של כסף זול חיפשו אפיק השקעה אטרקטיבי. האפיק הזה יכל להיות מניות, אג"חים או אפילו ביטקוין. במקרה שלנו חלק נכבד מאותו כסף שלווינו מהבנקים מאז 2008 זרם לענף הנדל”ן. שוק המשכנתאות התנפח מאז ביותר מ-150% לבועה של למעלה מ-310 מיליארד שקל. את התוצאות כולנו חשים במחירי דיור גבוהים והחור עמוק בכיס.
הורדת הריבית לא גרמה לנו לקחת רק משכנתאות רבות אלא גם לרכוש מכוניות, לממן פעילויות פנאי ,לבזבז את הכסף על שטויות ולממן פעילויות לא הכרחיות. בסך הכל כמות האוברדאפט שהתחילה לפני מסלול הורדת הריבית עם 106 מיליארד ש"ח, עומדת לחצות בקרוב כבר את ה200 מיליארד.
במצב כזה היינו רוצים לשמוע את ראשי בנק ישראל, האוצר, הכלכלה ורה"מ פותחים כל מסיבת עיתונאים עם אזהרה נגד הפצצה הכלכלית הזו. היינו מצפים שיוכרז מבצע "מגן החובות". היינו רוצים לראות את מהדורות החדשות נפתחות עם התיק הגדול שיושב על גב משקי הבית עוד לפני הסיקור של תיקי נתניהו. אבל כנראה שאין לאף אחד אינטרס לעשות את זה בכלכלה שהצמיחה בה תלויה בכמות האשראי שמוזרם למשק. כולם שותקים וטומנים את ראשם בחול בתקווה שכשהם יוציאו אותו משם, זו כבר לא תהיה המשמרת שלהם.
הגדילו לעשות שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן שבמקום לעצור את הטירוף הזה, הצטרפו למסיבת החובות שארגן בנק ישראל. על פי היוזמה שלהם, הממשלה תיישם תכנית נטילת משכנתא במימון של 90% לרוכשי דירות למשתכן. המשמעות היא שאל תוך מלכודת החוב הזו יכנסו עוד מאות ואולי אלפי זוגות שהיום לא יכולים לרכוש דירות. מדובר בעוד מאות משפחות שחלקן לפחות לא מבינות את עומק הבור אליו נכנסו. בואו לפחות אנחנו נזהיר את החברים, המשפחה, והשכנים כדי שלפחות הם ינצלו.