ב22 לנובמבר הצטרפה השרה שקד לאפי נוה ולמקורבו בלשכה, ינון היימן, לפגישה במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'. תמוה היה לראות את שקד בפגישה משותפת יחד עם נוה, זמן קצר אחרי שהודה בהעברת מקורבת בניגוד לחוק בנמל התעופה. תמוה עוד יותר היה לראות את השרה במשרד המייצג את מיטב הטיקונים ותאגידי הענק במשק. רשימת הלקוחות שיוצגו על ידי המשרד ארוכה וניתן למצא בה בין השאר חברות של האחים עופר, תשובה, שטראוס, דרך אסם, מנורה, הפניקס ועד בנק הפועלים והבינלאומי. בתמונה שפורסמה בדף הפיסבוק של בכיר במשרד רואים את שקד יחד עם נוה והיימן. את עו"ד של הטיקונים, פיני רובין (עומד), ואת עו"ד מוריאל מטלון (משמאל), ששימש בעברו כדירקטור בבנק הפועלים בשוויץ ובמהלך עבודתו ליווה משפטית תאגידי ענק נוספים במשק.
התקשורת מתמקדת ביחסי שקד ונוה בעיקר בכל מה שקשור למינוי שופטים אבל נראה שהיא מפספסת את התמונה הגדולה. כששקד כרתה ברית עם נוה, באותו רגע היא כרתה ברית גם עם הגילדה שהוא עומד בראשה. הגילדה הזו היא לא עמותה ללא מטרות רווח שעוסקת רק במינוי שופטים, אלא פסיפס של משרדים שמייצגים את הגופים החזקים במשק במגוון רחב של תחומים המשפיעים על חיינו. הברית אפשרה לאותם חברים בגילדה גישה ישירה לשרה, פרבילגיה שלא קיימת עבור אזרח או עורך דין מהשורה.
קשה לדעת כמה פגישות מסוג זה נערכו ומה נאמר בהן. עיתונאי "שקוף" תומר אביטל חשף כי שקד דאגה "להעלים" מיומנה באופן חשוד חלק מפגישותיה שהיה מעורב בהן נוה. היא טענה אז שמדובר ב"חטטנות". מה שאנחנו כן יודעים זה שבמבחן התוצאה שקד היתה מאד "ידידותית" בכנסת לאותם גופים. פעם אחרי פעם סיכלה שקד מתוקף היותה יו"ר ועדת השרים לחקיקה, חוקים שדחפו חבריה לקואליציה ושהיתה להם תמיכה מקיר לקיר בכנסת. חלק מהחוקים אף תאמו את אידיאולוגית השוק החופשי שתמכה בה. המשותף לחוקים הללו היה פוטנציאל הפגיעה הגבוה בחברות אותן מייצגת גילדת נוה. האם מדובר בצרוף מקרים נדיר? הנה כמה דוגמאות מבין רבות לשיפוטכם:
- ביולי 2017 שקד הפילה הצעת חוק שאמורה היתה לתת לועדת פישמן בכנסת שיניים כדי לחקור את התנהלות הבנקים ביחס למתן הלוואות לטיקונים. חברות הפיננסים, הבנקים והפיקוח על הבנקים ניצלו את הפירצה שהשאירה עבורם שקד כדי חבל בעבודת הועדה ולמנוע ממנה קבלת חומרים קריטים שהיו חיוניים לה במהלך פעילותה.
- בניגוד לקונצנזוס ששרר בכנסת, שקד הצטרפה לעמדת הבנקים וסיכלה את ביטול עמלת הפרעון המוקדם. מדובר בעמלה שחוקקה ב1981 כדי לתת מענה זמני לירידת ריבית חדה שהתרחשה אז, ומאז לא בוטלה. העמלה קונסת לעיתים בעשרות רבות של אלפי שח כל מי שרוצה לפדות את המשכנתא לפני הזמן. שקד התנגדה אפילו להצעה המרוככת של ח"כ קיש שבאה להבטיח את יציבות הבנקים בעקבות ביטול חלקי של העמלה. במקרה של ועדת פישמן עוד היה לשקד תרוץ, שלא לתת יותר מידי כוח לחברי הכנסת. הפעם לא ברור מה ההסבר הרציונאלי להתנגדות. דוברה של שקד סרב לבקשתי לתת הסבר למהלך.
- בשלהי 2017, שקד נלחמה נגד רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים במדבקות אדומות בטענה כי הן יקשו על יצרניות המזון ויגרמו לעליות מחירים. למרות שהרפורמה אושרה בסוף 2017, מה שהיה אמור להציל את בריאותם של אלפי אנשים מידי שנה, היא תצא לפועל בסוף רק בינואר 2020 בעקבות התערבותה של שקד. לא מן הנמנע שתאגידי המזון ינצלו את הזמן הזה כדי למסמס את החוק.
- שקד התנגדה להקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח. מוסד מסוג זה נועד למנוע מהחברות לגרור את המבוטחים לדיונים יקרים,מתישים, ארוכים ומשפילים בבתי משפט במקום לשלם להם את הכספים המגיעים להם. מדובר בחוק שדחפה הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, שבעקבותיו נוה (מייצג בעצמו את מנורה) השפיל אותה מעל הבמה בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת בשנה שעברה.
כמה חבל שדווקא ציבור נפגעי הבנקים, חברות הביטוח, משלמי עמלות הפרעון המוקדם, וחולי לב, השמנה וסכרת, לא זכו לביקור אישי של השרה במהלך הקדנציה, כדי להקשיב מה הם חושבים על החוקים שביטלה. אולי זה המחיר שצריך לשלם היום מי שלא יכול לעזור לכבוד השרה לקדם שופטים שמרניים/דתיים לבית המשפט.