אתמול החליט בגץ לבטל את החוק של מס על דירה שלישית. ביד אחת המדינה שלחה את עם ישראל להיות משקיע נדל"ן בגלל ריבית נמוכה ופנסיה מפוקפקת, וביד שניה הענישה את אלו שעשו כך. השאלה המעניינת היא מדוע כחלון רץ לתכניות כמו מיסוי דירה שלישית ודיור למשתכן השנויים במחלוקת, במקום ליישם פתרון של מיסוי "עיר שלמה" של דירות רפאים? הרי מה יותר הוגן מלדרוש ממי שמחזיק דירה ריקה פשוט שישכיר אותה או שימכור אותה? פה כבר לא קיים התרוץ שהדירה הזו היא התזרים הפנסיוני של אותו קשיש, כי היא הרי לא מכניסה בעבורו כלום אם היא עומדת ריקה.
על פי הלמס יש בישראל כיום כ-110 אלף דירות ריקות. מדובר במספר דירות בסדר גודל של עיר גדולה עם בתי ספר, קופות חולים, מרכזי קניות והכל… חוץ מאנשים. הלמ”ס מצידו לא פרסם באותו דוח את פילוח הדירות הריקות, אולם מדוח שפורסם לפני מספר שנים צוין כי כמעט 90 אלף דירות רפאים קיימות מבלי שתהיה סיבה מחויבת במציאות להימצאותן ריקה. כלומר חלקן הן דירות שמאוכלסות לזמן קצר בכל שנה או שהן סתם בהמתנה לכניסת דיירים. עבור שאר הדירות הסיבות נעו משיפוץ הדירה דרך דירות נטושות/חסומות/הרוסות, ועד כאלה שהלכו לבית אבות, רילוקיישן או נפטרו. העניין הוא שעם רגולציה מתאימה לכל דירה ריקה לפי סיבתה– אפשר היה להחזיר את רוב הדירות האלה לשוק. העובדה היא שעד עכשיו לא ננקטו שום צעדים אפקטיבים כדי לעשות את זה.
כחלון מכיר היטב את הבעיתיות בשוק הדירות הריקות. במשך שנתיים שהיה מחוץ לפוליטיקה כאשר עבד על תכנית הדיור שלו עם “מיטב המומחים”, הוא דאג לא במקרה להוסיף למצע שלו סעיף שבו הוא מתחייב למסות את אותן דירות ריקות בכ3% מערך קניית הדירה בכל שנה – אין ספק – זה הרבה כסף. כשנשאל כחלון השנה בערוץ 2 מדוע הוא לא ממש את הסעיף הזה? הוא מסתבר החליט להפיל פתאם את האחריות על הדירות האלה על הרשויות המקומיות, שזו הרי לא יותר מבדיחה. הרי אין משהו יותר רווחי לעיריות מאשר בעל דירה ריקה שמשלם ארנונה לפעמים ארנונה כפולה – כשבתמורה הרשות לא צריכה לספק לו שירותים כמו שירותי מים, בריאות חינוך וכל שאר השירותים.
אז למה כחלון לא ממסה את הדירות האלה? התשובה די ברורה: סקטור הנדלן הוא זה שמוביל את הכלכלה הישראלית את הבנקים את הקבלנים ואפילו את הפוליטיקאים מאז משבר הסאב פריים, אם כחלון יוציא בבת אחת למעלה מ100 אלף דירות לשוק, שעל פי ההערכת בנק ישראל חסרות בו 40 אלף דירות, הוא יטלטל את כל הסקטור הזה ובעצם הוא עלול לכרות את הענף עליו הוא יושב. אף שר אוצר לא יעז לעשות את זה. יותר קל כנראה ללכת על חוקים מפוקפקים שספק אם יעמדו במבחן בג"ץ