היום יכריעו השווייצרים האם יוציאו לפועל מהפכה חסרת תקדים במערכת המוניטרית המקומית ואולי העולמית. היוזמה הקרויה "Vollgeld" או "יוזמת הכסף הריבונית" (SMI) הגיעה למשאל העם בזכות קמפיין שערכה התנועה לרפורמה מוניטרית בשוויץ (MOMO). התנועה אספה לפני כשנתיים 111,819 חתימות של תומכים בהגבלת הספקולציות הפיננסיות שמבצעים הבנקים הפרטיים. בכך הם עברו את מינימום החתימות הנדרש בשוויץ לצורך קיום משאל עם. “בנקים לא יוכלו ליצור כסף עבור עצמם יותר, הם רק יוכלו להלוות כסף שיש להם מחוסכים או בנקים אחרים”, הסבירו בקבוצת הקמפיין את מהות ההצעה במשאל העם.
הבנק המרכזי השוויצרי הוקם עם הסמכות ליצר כסף פיזי (מטבעות ושטרות) בשנת 1891 – אולם עם התפתחות הסחר בכסף האלקטרוני שנוצר על ידי בנקים פרטיים, הם השתלטו הלכה למעשה על תחום יצירת הכסף בכלכלה השווצרית ובעולם. השטרות והמטבעות של הבנקים המרכזיים מהווים היום חלק זעיר בלבד מכלל העסקאות בכלכלה המודרנית כאשר רוב הכסף במחזור הוא כסף שמיוצר על ידי בנקים פרטיים.
איך זה למעשה קורה? בניגוד למה שהרגילו אותנו לחשוב, כשאנחנו לוקחים הלוואה מהבנק, כספי ההלוואה לא מגיעים משום פקדון של לקוח בנק או מהכספות של הבנק המרכזי. הבנק מייצר את הכסף בצורה אלקטרונית כספרות במחשב ורושם אותו בחשבון הבנק שלנו. המשמעות היא שלבנקים ניתן כח עצום של יצירת כסף – כח שאפילו לממשלה אין היום. קרן המטבע מצאה שאותו כסף מאשראי המיוצר על ידי בנקים, גורם לניפוח בועות פיננסיות ספקולטיביות המערערות את היציבות הכלכלית, אבל מצד שני מכניסות לאותם בנקים הרבה מאד כסף מריביות. מי שנפגע מכל המנגנון הזה היא הכלכלה שנעה במחזורים אינסופיים של ניפוח בועות ופיצוצן. אם היוזמה תעבור במשאל העם, הבנק המרכזי השוויצרי יחזור להיות שוב המונופול על יצירת הכסף הפיזי והפעם גם האלקטרוני במדינה.
מי שכמובן מוביל את ההתנגדות להצעה הוא איגוד הבנקים השווצרי המזהיר מפני “קטסטרופה” אם וכאשר ההצעה תתקבל. גם מנכ"ל בנק UBS, סרג'יו ארמוטי, אמר בחודש שעבר לכתבים: "אני לא מצפה שהעם השוויצרי יבצע מהלך התאבדות ויאשר את זה". הסיבה להתנגדות הבנקים ברורה. רוב רווחי הבנקים מגיעים מהריביות שהם גובים על אותו אשראי שהם מייצרים. אם יאסר עליהם מתן אשראי יש מאין – הם יאבדו את מקור הכנסתם העיקרי. אל הבנקים הצטרף גם נגיד הבנק המרכזי בשוויץ שתיאר את היוזמה כ"קוקטייל מסוכן". לטענתו יוזמה כזו מעולם לא נוסתה באף מקום. הוא לא מעוניין להפוך את שוויץ לשפן הניסיונות של העולם.
הסבר של ארגון המחקר הבריטי "פוזיטיב מאני" על המשאל
הציבור השווצרי נראה שדווקא מושפע יותר מעמדת הבנקאים. סקרי דעת קהל מצביעים שכשני שליש מהבוחרים השווייצרים צפויים להצביע נגד התוכנית. אבל מה יקרה אם ההצעה כן תעבור? פה הכלכלנים מעריכים כי בטווח המידי צפויה תקופה קשה של חוסר וודאות למערכת הבנקאית ולפרנק השווצרי. מניות הבנקים בשוויץ צפויות לצנוח במידה רבה מעבר לשפל שהגיעו כבר בחודש מאי. עם זאת, ההשפעה המשמעותית ביותר של ההצבעה עשויה להיות מורגשת בשוקי המטבעות – שבהם הבנק המרכזי מתערב לעיתים קרובות במטרה לנסות וליצב את שוויו של הפרנק השוויצרי. אין ספק שהיוזמה תגרום לאי וודאות לגבי ערכו של הפרנק השווצרי בטווח הקצר עד שהשוק יבין ויעכל את השלכות היוזמה המהפכנית.
חלק מהסוחרים בשוק הפיננסי, שלא מתרשמים מהסקרים, כבר נערכים למצב שבו משאל העם יעבור. כמה מהם הודיעו כי הם מתכננים לבטח את עצמם כנגד תיקוני שוק באמצעות רכישת אופציות מכר על מניות והפרנק השוויצרי. הצפי שהירידות במניות הבנקים, במידה ומשאל העם יעבור, יגדילו את שווי האופציות האלה.
אם מסתכלים על הטווח הארוך יותר – לא מן הנמנע כי היוזמה דווקא רק תטיב עם השווצרים. הרעיון של העברת הסמכות הבלעדית על יצירת הכסף מבנקים פרטיים לבנק המרכזי עלה עוד בראשית המאה הקודמת ונתמך על ידי הכלכלן האמריקאי הנודע אירווינג פישר. פישר הוביל ב1929 את תכנית שיקאגו שזהה כמעט לגמרי לזו של השווצרים. לטענתו מדובר בדרך יעילה למנוע בועות נכסים ולבלום מצב שבו הבנקים מבצעים הלוואות חסרות אחריות. תמיכה לטענותיו של פישר התקבלה כעבור כמעט 90 שנה מכיוון מפתיע. חוקרי קרן המטבע ערכו ב2012 סימולציה בה בדקו מה היה מצבה של הכלכלה האמריקאית היום אילו תכנית שיקאגו היתה מיושמת שם לפני 50 שנה. החוקרים מצאו כי במצב כזה התמ"ג האמריקאי היה גבוה בכ10% ביחס להיום, כמות החובות הכללית היתה נמוכה בהרבה, תופעת "הריצה אל הבנק" למשוך כסף בתקופות משבר תעלם (כי הכסף יהיה בטוח), ולבסוף מעריכים החוקרים כי היתה מורגשת ירידה חדה במחזורי הגאות והשפל בכלכלה.