שר האנרגייה יובל שטייניץ. תמונה: מתוך יוטיוב
משרד האנרגיה ישקיע 7 מיליון ₪ בקמפיין שיתקוף את המתנגדים למתווה הגז. שמו של הטיזר שנבחר לקמפיין הוא "רצו לקבור אותו עמוק באדמה". אולי במשרד האנרגיה התכוונו לכך שהם קוברים את מסקנות מבקר המדינה עמוק באדמה יחד עם מיליארדי שקלים ששייכים לכולנו.
במסגרת הדוח השנתי לשנת 2017, כתב מבקר המדינה דוח מקיף בן 44 עמודים על הסכם הגז של חברת החשמל. המבקר קורא, בניסוח עדין, לבחון בחלון ההזדמנות הבא שמאפשר החוזה (בעוד 4 שנים) את המחיר הגבוה שנקבע בהסכם הגז, ובהתאם לתוצאות הבחינה, לפעול לתיקון ההסכם. המשמעות היא שעד שישונה המחיר ב-2021 אם בכלל, אזרחי המדינה ישלמו כ- 7 מיליארד ₪ עודפים מכיסם שיעברו למונופול תמר בגין המחיר המופקע של הגז.
המבקר עוסק בעיקר בהצמדת מחיר הגז למדד המחירים לצרכן בארה"ב ולמנגנון תוספת 1% והפחתת 1% להצמדה, ואינו עוסק במחיר הגז המופקע. זאת למרות שמחיר הגז הוא הסיבה העיקרית לעלויות הגבוהות לחברת החשמל ולציבור. המבקר גם לא התייחס לחוות הדעת שהזמינה רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה מחברת 'הלוי-דוויק' ערב אישור החוזה. לפי חוות הדעת הזו – מחיר הגז היה אמור להיות כ-3 דולר ליחידה. במחיר גז של 3.5 דולר ליחידה מגיעים לשיעורי תשואה גבוהים מאוד של כ-30%. נזכיר רק שב-2016 נובל מכרה בישראל יחידת גז במחיר ממוצע של 5.27 דולר ליחידה, בעוד שהמחיר שקיבלה בארה"ב היה 2.47 דולר.
המבקר גם לא התייחס להערכות החברה לישראל כפי שנמסרו בתרשומת פגישה ברשות ההגבלים העסקיים בינואר 2015. לפי הערכות אלו – התוצאות המיטביות שניתן היה להשיג במו"מ היו מחיר גז של 4.25 $ ליחידת גז.
אבל לא חייבים לעסוק בתחשיבים ובהערכות למחירי הגז. הדוחות הכספיים של שותפי תמר מדברים בעד עצמם אודות אותה בוננזה כספית שיש להם כתוצאה ממחיר הגז בתמר. בדוח של נובל אנרגי לשנת 2016, מצוטט יו"ר ומנכ"ל החברה, דיוויד סטובר: "יש לנו הזדמנות אדירה בפרויקט לוויתן לחופי ישראל". לפי הדוחות של ישראמקו, שותפות תמר הרוויחה מעט יותר ממיליארד דולר ב-2016. לפי התוצאות של דלק קידוחים ואבנר לרבעון הראשון של 2017, שותפות תמר תרוויח כמיליארד דולר גם בשנת 2017. הרווח הצפוי מגלם שולי רווח גבוהים, כ-53% מהכנסות הצפויות במהלך השנה – 1.9 מיליארד דולר.
בחשבון פשוט על 'הצד האחורי של המעטפה', המחיר שחברת החשמל וחברות אחרות במשק משלמות ותשלמנה, הינו גבוה בלפחות 1.5 דולר ליחידת גז מהמחיר של כ- 4 עד 4.5 דולר ליחידה, שאפשר היה להשיג בהסכם. מחיר הגז המונופוליסטי הגבוה שגובה שותפות תמר משמעותו כ- 500 מיליון דולר (לפחות) הוצאה שנתית עודפת. במהלך 15 שנים עד 2018 זה מצטבר לסכום של כ- 7 עד 7.5 מיליארד דולר, כ- 25 עד 30 מיליארד ₪. פי שלשה ויותר מהסכום של 8 מיליארד שקל, שמבקר המדינה ציין בדוח.
במדינה מתוקנת משרד האנרגיה לא היה ממתין לפתיחת ההסכמים אלא פועל מיידית להוריד את מחיר הגז לרמה של 3 – 4.5 דולר ליחידה. הממשלה יכולה לעשות זאת מכיוון שיש לה סמכות להטיל פיקוח על מחיר הגז במשק. זה נכון במיוחד עכשיו לאחר שמבקר המדינה בדק ומצא כי מחיר הגז בהסכם עם חברת החשמל מנופח, ומביא ויביא להפסד עתק של מיליארדי שקלים לציבור בעלויות חשמל עודפות.
פתיחת חוזים ודיון מחדש על מחירי הגז היא פרקטיקה מוכרת בעולם. לדוגמא, בסוף דצמבר 2015 נמסר על סיומו המוצלח של משא ומתן לשינוי תנאי החוזה ל -25 שנה לרכישת גז נוזלי בהיקף של 7.5 מיליון טון לשנה בין RasGas מקטאר לבין Petronet, יבואן הגז הגדול ביותר של הודו. כתוצאה מכך תהייה ירידה של כמעט במחצית במחירים שהיבואן ההודי משלם.
בניגוד לטיעונים המופרחים מצד מונופול הגז, מתווה הגז אינו אוסר על הטלת פיקוח וגם לא מונע דיון בהסכם עם חברת החשמל בנסיבות קיצון. לדוגמה, בנסיבות שבהן מבקר המדינה קובע כי ההסכם נחתם בהליך רווי כשלים, וכי מימושו יטיל על כיסי הציבור עלויות עודפות עצומות.
בפסק הדין בעתירות נגד מתווה הגז כתב ראש הרכב השופטים בבג"ץ, השופט אליקים רובינשטיין:
"על גורמי המקצוע השונים לשקול את עמדתם בסוגיה באופן שוטף, ולקבוע האם ברצונם להמשיך את הפיקוח [על מחיר הגז] ובאיזו תצורה. זאת, מכוח חובתה של הרשות להפעיל באופן מתמיד את שיקול דעתה, תוך איזון כנדרש עם ההתחייבות אותה קיבלה עליה הממשלה והסתמכותם של צדדים שלישיים"
משרד האנרגיה טומן את ראשו "עמוק באדמה" ומתעלם ממחירי הגז המונופוליסטיים המופרזים בארץ, בעוד שמחירי הגז והאנרגיה בעולם צונחים. אין להתפלא, שכן בכירי המשרד הם שבישלו לנו את הדייסה הזו, את מחירי הגז הגבוהים ואת הפיאסקו הקטסטרופלי של הצמדת מחירי הגז למדד.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר