פרסומות החלב עטות עלינו מכל כיוון לקראת חג השבועות – חג שהקשר בינו לבין מוצרי חלב מתוחזק בעיקר על ידי חברות מסחריות. חברות המזון מתחרות מי הכי ישראלית, מי הכי נוסטלגית, או מי תמכור לנו יותר מוצרי חלב לחג השבועות.
הגדילה לעשות חברת תנובה שהשיקה בשבועות האחרונים קמפיין פרסומי המנסה לעורר בנו רגש נוסטלגי בעזרת החלפת אריזות מוצרי החלב שלה "חזרה" לצורתם הישנה, קוטג' שכולנו זוכרים מכיתה ג'. הקמפיין הוינטג'י נועד לתת לנו הרגשה ששום דבר לא השתנה בחברה כבר 90 שנה, אבל אל תפלו בפח – הקשר בין תנובה של קום המדינה לתנובה של היום הוא בערך כמו הקשר בין מוחמד עלי לבלט.
לפני כשנתיים נכנסה לחיינו חברת הענק הסינית ברייט פוד כאשר רכשה את תנובה. ברייט פוד היא אחת החברות הגדולות בסין. החברה עוסקת בעיקר בהשקעות בתחום המזון ונמצאת בבעלות מלאה של ממשלת סין. מדובר באותה ממשלה שהפכה את תושביה בעשורים האחרונים ממשועבדים למשטר טוטליטרי לכאלה שמשועבדים לתאגידים פרטיים, תוך מתן אור ירוק לאותם תאגידים לרמוס זכויות עובדים בסיסיות בדרך לרווחי עתק.
שלא תבינו לא נכון – הממשלה הסינית שנחתה אצלנו דרך ברייט פוד היא אותה ממשלה דורסנית ששולטת במזרח אסיה. הישראלים מעניינים אותה עוד פחות מאזרחיה הסינים. אנחנו משמשים בסך הכל כאמצעי להגדלת שורת הרווח שלה, כך שמבחינת ברייט פוד אין לה שום בעיה גם לבעוט בנו בעתיד אם תמצא שזה משתלם לה כלכלית. גם היחס לעובדים של ברייט פוד הוא לא מהמשופרים בעולם והנה כבר עכשיו אנחנו שומעים על פיטורי ענק שמכינה החברה הסינית לעובדי תנובה.
לעומת ברייט פוד, תנובה המקורית נוסדה בשנת 1926 על בסיס עקרונות הפוכים לגמרי. תנובה כאגודה שיתופית קמה על מנת לעזור לקיבוצים, למושבים ולעובדים לרכז ולאגד את הטיפול בכל שלבי החיים של תוצרת חקלאית משלב הגידול ועד השיווק. מדובר בקואופרטיב עברי שאחת ממטרותיו המוצהרות היתה העצמת העבודה העברית תוך הקפדה על עבודה מאורגנת ומכבדת. מטרות יפות שהלכו ונשחקו לאורך השנים עם התמסחרות הקואופרטיב, תהליך שהגיע לשיאו בשנת 2008 כאשר נמכרה לקרן איפקס הבריטית ואז בשנת 2014 כשהחליפה ידיים בין הבריטים לסינים.
"עבודה עברית ומאורגנת בכל ענפי המשק" – התנאי שמציבה תנובה ב1931 לכניסה לשותפות עימה
הקמפיין האחרון של תנובה נזקף לזכות גאונותם של משרדי הפרסום. אלה ארזו חברה דורסנית עם אינטרסים זרים באריזה יפה (תרתי משמע), כך שהצרכן הישראלי יזהה אותה עם עקרונות קואופרטיבים מקומיים של חברה שכבר מזמן טמונה עמוק בבית הקברות לאגודות שיתופיות בישראל. כחלק מהקמפיין מתכוונת החברה הסינית להנפיק למוצריה אריזות בצורתם הישנה כפי שתנובה נהגה לעשות בשנות ה-60, 70 ו80. כספי הרווחים מאותן אריזות, שהתחלקו פעם בין חברי הקואופרטיב, זורמים היום לצרכי הממשל הסיני ולהשתלטות שלו על חברות מזון נוספות ברחבי העולם. המחיר ההוגן שבו שיווקה תנובה את מוצריה בימיה הראשונים התחלף היום במחיר המקסימלי שניתן לסחוט מהצרכן הישראלי.
חשוב להדגיש – אין פה קריאה להחרים את תנובה. יש פה קריאה לציבור שלא להיגרר אחרי מניפולציות זולות של חברות הפרסום, הרי תנובה ביננו היא כבר מזמן לא בית ישראלי. מי שבאמת רוצה לתרום לענף עדיף שיעשה זאת דרך מחלבות קטנות אותנטיות ישראליות שלא קשורות לרשתות הגדולות. שם הכסף עבור התוצרת עובר ישירות לבית ישראלי אמיתי שיצר אותה בעמל רב.
תודה לד"ר אורי מאייר צ'יזיק בעזרה להכנת הפוסט