"כל דור מרחיב את הגדרתו למושג שוויון. עכשיו הגיע הזמן שהדור שלנו יגדיר אמנה חברתית חדשה, צריכה להיות לנו חברה שמודדת קידמה לא על פי מדדים כלכליים כמו התמ"ג, אלא לפי כמה מאיתנו ממלאים תפקיד שנחשב למשמעותי בעינינו. עלינו לבחון רעיונות כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית כדי לוודא שלכולם תהיה רשת הגנה שתאפשר להם לנסות רעיונות חדשים" – כך אמר צוקרברג בסוף השבוע בטקס שבו הוענק לו תואר דוקטור של כבוד באוניברסיטת הרווארד.
הרעיון של הכנסה בסיסית לכל הולך וצובר תאוצה בעולם. הפרלמנט הפיני החליט השנה לאמץ את המודל – בשלב הזה באופן חלקי. כיום נערך פילוט שימשך שנתיים בהשתתפות 2000 מובטלים פינים בגילאי 25-80. המובטלים יקבלו מדי חודש 560 יורו, שיוגדרו כ”שכר בסיס” – סכום שאמור להספיק לפיני הממוצע כדי לקיים את כל צרכיו הקיומיים. פילוטים נוספים בוצעו או יבוצעו גם בהולנד,הודו וקנדה.
אחד התומכים הנלהבים בחלוקת שכר בסיס לכל הוא אילון מאסק, מייסד החברות PayPal, טסלה מוטורס וספייס איקס. אחת הטענות המרכזיות של מאסק ושאר תומכי הרעיון היא שאנחנו בשלהי תהליך בלתי ניתן לעצירה בו עובדים מוחלפים על ידי טכנולוגיות. על פי תחזיות מומחים בתחום, התהליך צפוי רק להתגבר ולהותיר חלק גדול מהאוכלוסיה ללא שכר וללא עבודה. אחד הפתרונות הפופולריים הוא יוזמת ההכנסה הבסיסית, על פיה המדינה תנתק את הקשר בין עבודה לשכר, ותשלם לכל אזרח שכר בסיסי כל חודש, ללא קשר לגילו ולמצבו. משכורת זו אמורה להספיק לו כדי להתקיים בעולם ללא עבודה.
מארק צוקברג טוען שאילו אנשים לא היו עסוקים בהשרדות יומימית, הם היו יכולים להתפנות כדי להגשים את עצמם ולהעז בפיתוח רעיונות מהפכניים. צוקרברג סיפר לסטודנטים כי עצם זה שידע שהוא יוכל לשרוד כלכלית גם אם יכשל בפיתוח הרשת החברתית שלו, נתן לו את הבטחון להתמיד במיזם. אותו מיזם התברר כעבור מספר שנים כמי ששינה את פני העולם. "אני מכיר אנשים רבים שלא ניסו להגשים את חלומותיהם בגלל שלא היתה להם רשת בטחון שתתמוך בהם במקרה שייכשלו" – סיפר לסטודנטים.
"משהו לא בסדר במערכת שלנו אם אני יכול לצאת מפה ולהרוויח מיליארדי דולרים בתוך 10 שנים בזמן שמיליוני סטודנטים לא מצליחים להחזיר את הלוואות הלימודים שלהם, שלא לדבר על להקים עסק", אמר צוקרברג. הוא ביקר את מדד הצמיחה המקודש על כלכלנים וקרא להגדיר מדד חדש שמבוסס על הגשמה עצמית של האזרחים.
ההצעות למקורות המימון לתכנית שכר בסיסי אוניברסלי הן רבות ומגוונות. יש המציעים לממן את היוזמה מתוך ההוצאה הציבורית הקיימת ובמקום תקציבי רווחה קיימים. יש הדוגלים בהגדלת הגירעון והחוב הממשלתי. יש גם הצעות, כמו זו של ביל גייטס, למסות את הפעילות הכלכלית של הרובוטים והמכונות החכמות שיחליפו את העבודה האנושית במס מיוחד ויעודי. בישראל, יש המציעים להשתמש בסכומים הצפויים להצטבר בהדרגה בקרן הלאומית שהוקמה לניהול הכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי, אם כי צעד זה יחייב שינויי חקיקה. הצעה מרחיקת לכת נוספת היא להזרים ישירות לכלל האזרחים את סכומי העתק שכבר היום מוזרמים למערכת הפיננסית דרך הדפסות הכספים של הבנקים המרכזיים.