כנס זהות. צילום מסך מתוך יוטיוב
אחד הקמפיינים המבריקים בבחירות האחרונות שייך למשה פייגלין, ראש מפלגת "זהות". פייגלין מדבר לקהל צעיר שרוצה חירות והוא מספק את הסחורה. הרטוריקה ברורה: הכל שחור או לבן – אין אמצע. או קפיטליזם או עבדות, או ועדים או חירות, או ביטוח לאומי ממשלתי כושל או חברות ביטוח מצליחות ויעילות, או בועת מחירי דיור או שמחלקים את האדמות לכל עם ישראל. הכל מלווה במספרים שמוכיחים לכאורה כמה זה פשוט וקל – רק צריך להתגבר על הממסד ואנחנו במרחק נגיעה מגן עדן כלכלי. אם אתה מתנגד זה רק בגלל שהפצת פייק ניוז, או שאתה חלק מהממסד או נציג ארגון הלהטב"ים (כן גם זה היה). אכן חלק מהביקורות היו פייק אבל לפחות חלק אחר היו ציטוטים מתוך המצע של פייגלין עצמו.
בואו נשים את הדברים על השולחן: יש דברים טובים במצע של זהות – כמו לגליזציה וביטול המאגר הביומטרי המיותר. בנוגע לעניין השוק החופשי – אין ספק שמדובר בעקרון חשוב לכלכלה משגשגת ואכן יש סקטורים שהממשלה גורמת בהם יותר נזק מתועלת והיה טוב אילו לא היתה שם, אבל יש גם את הצד השני. שוק חופשי הוא לא שחור או לבן כמו שזהות מעוניינת שנחשוב. יש רגעים שבהם השוק החופשי מתפקד היטב כמו בתעשיית ההי טק אצלנו, ויש מקרים שהשוק מפתח מפלצות תאגידיות שצוברות כוח גדול מזה שיש למדינה כמו בנקים, פיסבוק ואמזון. כדי למנוע משוק חופשי להפוך לשוק חזירי בו המונופול הממשלתי מתחלף במונופול תאגידי, צריך לעיתים להכניס מגנונים של בלמים ואיזונים למניעת כשלי שוק. אלה כמעט לא קיימים במצע של זהות.
כדי שלא יאשימו אותי חלילה שלא הבנתי למה התכוונו ושאני מפיץ פייק ניוז פניתי לדף שליחת השאלות באתר זהות ולדוברה משה בסוס על מנת לקבל את התגובה שלהם לחורים והסתירות שמצאתי. היו תשובות שמחמת הספק קיבלתי אותן ולכן הורדתי את הטענות הקשורות אליהן מהמאמר. היו תשובות שהחלטתי לתת לכם קוראי הנאמנים להחליט אם זה מספק, ובחלק אחר בחרו בזהות שלא להגיב בכלל (ואם ישנו את דעתם אוסיף אותן בהמשך). לשיפוטכם:
1. הטיפול בוועדי העובדים חשוב יותר מהטיפול בבנקים?
בכל הכנסים הכלכליים שלה מסמנת זהות את הוועדים וניסנקורן כבעיה הגדולה של הכלכלה. בסופש אף כינתה אותם: "ביריונות כלכלית לא מרוסנת שמסכנת את חוסנה הכלכלי של המדינה". אכן הוועדים רחוקים מלהיות טלית שכולה תכלת אלא שהשפעתם על המשק מוגבלת ומתרכזת בסקטורים מסוימים בלבד. לעומתם הגוף עם ההשפעה הגדולה ביותר על כל הסקטורים בכלכלה לא מוזכר בכנסי זהות. הוא לא מופיע אפילו פעם אחת במצע שלה למרות שכל הכלכלה תלויה בו – אלו הבנקים כמובן. הבנקים הם אחד ממגבילי החירות הגדולים בתחום המוניטרי, העסקי והחברתי. הם גובים מהציבור קרוב ל50 מיליארד ש"ח בשנה עמלות וריביות. יש להם מונופול על יצירת הכסף במדינה. הם אלו שמחליטים כמה כסף יוזרם למשק ומי יקבל אותו. לדבר על חירות מבלי להזכיר בנקים זה כמו לדבר על טיהור נהר מזוהם מבלי להתיחס למפעל שמזהם אותו.
תגובת זהות: אתה צודק. המצע לא כולל את כל היבטי החיים שלנו. חסרים בו פרקים משמעותיים. גם נושא הבנקים לא מפורט.
2.פתיחת השוק ליבוא חופשי בהכרח תייצר כלכלה משגשגת
בזהות כתוב שיפעלו לצמצם ככל שניתן את כל מכסי היבוא כדי להלחם ביוקר המחיה. במקביל הם מזהירים אותנו שאם לא נממש את מדיניותם אנחנו עלולים להפוך לונצואלה, אז בואו נדבר עובדות על ונצואלה. בשנות ה70 וחלק מה80 ונצואלה נהנתה מהכנסות עתק מתעשיית הנפט המשגשגת שלה. המדיניות היתה של שוק חופשי המלווה בהשקעות ממשלתיות גדולות ופתיחה כמעט מוחלטת של השוק ליבוא חופשי של מוצרים. התוצאה: כמעט כל דבר שלא היה נפט בונצואלה, יוצר ויובא מחו"ל במחירים זולים בדיוק כמו שזהות רוצה לעשות בישראל. כשתעשיית הנפט נכנסה למשבר במהלך שנות ה80, נותרה ונצואלה ללא תשתית לייצור עצמי של מוצרים אלמנטרים וגם ללא כסף לייבא אותם. התוצאה היתה כאוס חברתי עצום, רעב, עוני נוראי, ועם מיואש, שהעדיף להמליך עליו בהמשך מנהיג לא יציב בנפשו ששמו הוגו צ'אווס. מדובר באותו מנהיג סוציאליסט שבזהות מזהירים אותנו מפניו למקרה שלא ניישם שוק חופשי עם יבוא חופשי. מבולבלים? פניתי לזהות ליישב את הסתירה וזו תגובתם: אין תגובה.
3. המשמעות של קפיטליזם הוא חופש וחירות
המסר הזה הועבר בשחור על גבי סרטון שפרסמה זהות. באותה נשימה סינגפור מככבת במצע כמדינה שזהות רוצה שנאמץ את המודל הקפטילסטי שלה, מה שאמור לפי התאוריה הפייגלינית להוביל לחופש. ולעובדות: בסינגפור אכן שורר שוק חופשי אבל היא ממש לא חופשית. אין בה דמוקרטיה אמיתית. קיימים בה עונשים המגבילים באופן בוטה את חירות הפרט כמו עונש מוות על החזקת קנאביס, מאסר על קיום יחסים הומוסקסואלים, מאסר שנתיים על לעיסת מסטיק, קנסות על אי הורדת מים בשירותים, איסור על הליכה בעירום בבית עם חלונות לא מוגפים וכו'. איך זה משתלב עם המוטו של זהות שקפיטליזם זה לא בשביל הכסף אלא בשביל החופש? לפי זהות זה לא תמיד מסתדר כפי שנמסר בתגובתם
תגובת זהות: בסינגפור אין כמעט רגולציה על עשייתי עסקים. לכן הכלכלה פורחת. נכון שזה לא בדיוק משטר דמוקטרי, אבל משטר פוליטי וכלכלי לא תמיד הולכים ביחד. מה שחשוב לנו במקרה זה, זה הדוגמא של השוק החופשי.
4. השיטה הכלכלית השבדית כמודל לכלכלה נכונה
"שבדיה הלוואי. כעסקת חבילה לוקח[מאמץ] את שבדיה" – אמר פייגלין בראיון למתן חודרוב ברשת13. שבדיה מתאפיינת בשיעורי מס גבוהים, שירותים ציבוריים מקיפים בבעלות ממשלתית, מדיניות רווחה נדיבה, איגודים מקצועיים, ושוויון בהכנסות ברמה גבוהה –בדיוק ההפך ממצע זהות. אז בסרטון אחד שמפיצה זהות היא טוענת שהקפיטליזם היא השיטה היחידה שמביאה עימה את בשורת החירות, ובאולפני הטלוויזיה טוען פייגלין שהוא מאמץ את המודל השבדי הסוציאליסטי כמו שהוא כבר מחר בבוקר. מבולבלים גם פה? אולי גם בזהות כי גם לזה לא היתה להם תגובה.
5. אובר כפתרון לתחבורה הציבורית
זהות בונה על פתיחת השוק לאפליקציות שיתופיות כאחד הפתרונות לבעיות התעבורה. הבעיה שלעולם יש כבר ניסיון מר עם אפליקציות שמשתלטות ראשונות על בסיס המידע השיתופי ואז הופכות למונופול כל יכול (כמו שפיסבוק וגוגל השתלטו על המידע השיתופי באינטרנט). כיצד תמנע זהות כשל שוק בו אובר או אפליקציה אחרת ישתלטו על שוק התחבורה השיתופית ויהפכו למפלצת תאגידית שתגבה מחירים מופרזים? שאלות דומות אפשר לשאול לגבי שאר התחומים עליהם משתלט מונופול תאגידי ומנצל את הונו כדי לרמוס או לרכוש כל מתחרה שמאיים עליו.
תגובת זהות: אין תגובה
6. חברות הביטוח הפרטיות יתנו יותר לאזרח מאשר הביטוח הלאומי
משה פייגלין סיפר בראיון לתכנית לפני החדשות ברשת 13 ש "רק 20% ממה שהביטוח הלאומי גובה חוזר לאזרח- יש כאן 80% של חוסר יעילות שאנחנו רוצים להעביר גם לנכים". ולעובדות: בשנת 2017 קיבל ביטוח לאומי 93.6 מיליארד ש"ח. הוא החזיר לנו 84.5 מיליארד שקל, או בקיצור לא 20% כפי שאמר פייגלין, אלא למעלה 90% מהכספים שנתנו חזר אלינו. אבל גם כך בואו נראה מי נותן לנו יותר הביטוח הלאומי או חברות ביטוח?
חברות הביטוח הפרטיות באותה שנה קיבלו יותר מ-30 מיליארד שקל מהציבור על ביטוחים שונים והחזירו למבוטחים 16.3 מיליארד שקל בגין תביעות שהוגשו. כלומר רק 54% ממה שחברות הביטוח גבו מאיתנו חזר לאזרח. אבל בואו נהיה אפילו יותר צדיקים מהאפיפיור ונבדוק כמה כסף נתנו לנו חברות הביטוח מסך כל התביעות שלנו ב2017, כי הרי לא את כל הביטוחים אנחנו מממשים. פה נגלה שחברות הביטוח אישרו 87% מסך כל התביעות (קישור בתגובה הראשונה)- עדיין פחות אפילו מביטוח לאומי. חוץ מזה שהכסף העודף שנותר לביטוח לאומי הולך (או היה אמור ללכת) להשקעה כדי לכסות גרעונות עתידיים ובחברות ביטוח הולך לכיסם של הטיקונים ובעלי החברות.
.
7. השוק הפרטי תמיד יותר יעיל מהממשלתי
זהות מציעה שבמקום ביטוח לאומי הכושל, הביטוחים שלנו יעברו לחברות ביטוח פרטיות והן יתנו שירות יעיל יותר. ההנחה שעומדת מאחורי המשפט הזה של זהות היא שהשוק הפרטי יעיל יותר מהממשלה. נשמע מעולה אלא שמודל מצומצם דומה כבר יושם במשרד התחבורה. כל הפרוצדורה הבירוקרטית המתישה של מתן תווי נכה הופרטה והועברה לחברה פרטית בשם "פמי פרימיום". לכאורה לפי משנתו של פייגלין היינו אמורים לראות מערך יעיל של מתן תווי נכה. בפועל רק 4 רופאים טיפלו ב2017 ב73,000 בקשות למתן תו נכה. לפי החישוב הזה לכל רופא היו כמה דקות לטפל בכל בקשה שלעיתים כללה עשרות טפסים רפואיים. התוצאה: כאוס אדיר בכל מה שקשור למתן תווי נכה כשהמדינה עומדת מהצד בחוסר מעש ונותנת ל"שוק החופשי" לעשות את שלו, ולנכים להיות מוגבלים בשלהם.
תגובת זהות: אין תגובה
8. השוק הפרטי מטפל בכשלים של עצמו ביעילות
אם ניקח שוב את הפרטת ביטוח לאומי כדוגמא – בזהות לא מסבירים איך יפתרו כשלי שוק כמו למשל התנגשות בין אינטרס חברות הביטוח להרוויח לבין אינטרס הציבור לקבל את המגיע לו. גם היום כשיש מספר חברות ביטוח שנלחמות עלינו, הן עושות זאת בדרך כלל בזמן הגיוס ולא החזר כספים. לעיתים אנחנו נאלצים לעבור שבעת מדורי הגיהנום בשביל לקבל כסף שמגיע לנו, וזה רק קצה הקרחון: איך נמנע למשל מרופאים בוועדות רפואיות לפעול על פי "רוח המפקד" או לקבל תמריצים כדי להגביל את כמות האישורים לאחוזי נכות גם עבור אלה שמגיע להם? איך נמנע מחברות הביטוח לגרור את המבוטח שזכאי לקצבתו לבתי משפט שם יש להם יתרון גדול עליו? אגב את היתרון הזה הם מנצלים כבר היום.
בשנת 2016 הוגשו לבתי המשפט 45,352 תביעות נגד חברות הביטוח. רק בכ-5,500 מהמקרים זכו חברות הביטוח. כ- 28,500 תביעות הסתיימו בפשרה. על פי דוח של הכנסת, מספר הפשרות הרב מעלה את החשש כי גם פונים המחליטים לתבוע גוף מפוקח בבית משפט, נאלצים להסכים לפשרה מול הגוף המפוקח, וזאת מבלי למצות את מלא זכויותיהם, על מנת להביא לסיום ההליך בצורה מהירה יותר. ניתן רק לדמיין מה יקרה אילו חברות הביטוח יקבלו את השליטה על הביטוח הלאומי ועוד בשוק החופשי, כלומר הם יהיו כמעט ללא פיקוח.
תגובת זהות: אין תגובה
9. יש פתרון לחוב הלאומי (אבל זו לא הבעיה)
בזהות מרבים לדבר על השיטות לצמצום החוב הלאומי אבל זו לא הבעיה של מדינת ישראל היום, אלא החוב הפרטי שהפך להיות זה שממריץ את הכלכלה בישראל. החוב הזה צמח בלמעלה מ100% בעשור האחרון ושבר את קו החצי טריליון. למעשה כל עוד הכלכלה מבוססת על חובות שהבנקים מייצרים (נקודה שלא מופיעה בכלל במצע זהות), הנסיון לצמצם את החוב הפרטי עלול לגרום למחסור בכסף במשק, ירידה בכמות העסקאות ומכאן למשבר. לא ברור כיצד זהות תפתור בעיה זו.
תגובת זהות: הפתרון להורדת חובות משקי הבית היא על ידי הורדת יוקר המחיה
10. כדאיות כלכלית לבניית בית המקדש
אמנם פייגלין כבר הודיע שאינו מתכוון לעשות זאת בימינו, אבל נניח שקורה הבלתי יאמן והתנאים לכך יבשילו. פה העיתונאי איתי רום מבהיר חצי בצחוק חצי ברצינות את הפרדוקס הגדול בערכים שמקדמת זהות: